היומן

22.7.06

אפשר לחשוב שהיום הזה יכול היה להיות יותר גרוע. בבוקר התעוררתי בשעה שש. לא היה לי מה לעשות, אז סיימתי לקרוא את Coraline (פעם שניה), שם היה כתוב על שני חלומות צלולים שלה. אז כן, היה לי MILD ספונטני, וזה נחמד וזה, אבל זאת לא הנקודה. אח"כ אכלנו ארוחת בוקר עם נימה (פולין, פולין, פולין), וניסינו למנוע ממנה מלהתרוצץ יותר מדי. נוטוב. ואז נסענו לבקר את ס'74- החברה המוזרה של אמא. היא נשארה אצל עוד אחד, וזה. אז נסענו לא'2, לקחת את יהוני ואת העט שלי (העט שלי במיוחד :P), ששכחתי שם אתמול. אז נסענו להרצליה, לסבא ולסבתא שלי, לבקר את ס' [אחות של אמא] ושות', ושיחקתי קצת עם הקטנה, ומצאתי מטען (ניצחון! ^^) [בתקופת המלחמה ברחנו מהצפון ושכחתי לקחת איתי מטען לטלפון], ואכלתי מולוחיה. כאן התחיל להתבשל לו כאב בראשי. התקשרתי לטל לברר את התוכניות למחר, ואנחנו נוסעות לעזריאלי, שם נראה את שודדי הקריביים.

חזרנו מהרצליה לת"א ולא'2, לקחנו את ח' וז' מאלוהים-יודע-איפה, טיילנו קצת, אכלנו גלידה, חזרנו לכפר סבא. שיחקנו טאקי במשך שעות (ז' כל הזמן שם לי 'עצור'), והלכנו לראות את כיפה אדומה. באיזשהו שלב, קצת לפני ההפסקה, כאב לי הראש כ"כ ששמתי אותו על בובי [יהוני], והוא קם בפתאומיות לשירותים והכיסא האידיוטי נסגר עליי, מה שגרם לי לבכות בתסכול, כי זה כאב לייק הל. יהוני התעצבן כי כעסתי עליו, ואני לא בטוחה אם פספסתי את הסוף של הסרט או לא (היו רגעים שפשוט התקפלתי לתוך עצמי וניסיתי לדמיין שאני לא שם, אז לא ראיתי הרבה), אבל הוא די חמוד. חזרנו לבית של -שם- ו-שם-, (בדרך בכיתי עוד שלוש פעמים בגלל שטויות. אפשר לחשוב שאני במחזור או משהו) והתנחלתי על הספה תוך כדי זמזום וצעקות על יהוני. גם אכלתי פנקייקס, אבל זה לא כ"כ שיפר את הרגשתי. חזרנו הביתה, סוף-סוף. אני לא מבינה מה הקטע של הדלת, ולמה אי אפשר להשאיר אותה פתוחה לכמה דקות במקום שאני אצטרך לעמוד ולשמור [לא ברור לאיזה בית הכוונה פה].