היומן

-אין תאריך-

יש לי חסך רציני בברווז. פגשתי אותו שלשום, והייתי אמורה לפגוש אותו גם אתמול, אבל אמא לא אהבה שאני אצא כל כך מאוחר לקצה השני של הירקון, אז וויתרתי. אחרי כל זה, אני בספק שהיא תיתן לי ללכת למסיבאפי. זה מעציב אותי, אבל אולי שבוע הבא אני אלך למפגשפורום, ואז הוא בטוח יהיה שם. אם כי, מעניין מה תהיה תגובת הפורום על כל העניין... יותר מדי מעניין. יש מצבים בהם אני יכולה לדמיין בדיוק מה יקרה, וזה גורם לי להרגיש מטומטמת לגמרי. תיכף אני אתחיל לרוץ לתוך קירות ולצרוח בתסכול. אני צריכה אינטרנט, אני צריכה מסנג'ר (שמתחבר), אני צריכה ברווז, ואני צריכה שאנשים יפסיקו לקרוא לי ביומן בזמן שאני כותבת בו! [יהוני בדיוק הסתכל מאחורי, כנראה.]

אני מקווה שאני אוכל ללכת למפגש ביומשישי. אני צריכה לפרוק את התסכול שלי, אבל אין לי עוד מה להגיד. בע...

מעצבן.