היומן

30.5

   שיט.

   אני כ"כ נכשלת בתוֹלדוֹת. למה רק כמה ימים אני יודעת שיש לי מבחן מחר? ולמה, לכל הרוחות, לא התכוננתי עד עכשיו? מה עלה לי בראש כשחשבתי על לנסות ללמוד את כל זה באמצע הלילה ולקוות שהכל יכנס לי לראש?

   זהו. אני אגיד ליוסי שאני לא יכולה לעשות את המבחן, כי לא התכוננתי. כן, בטח, זה יעבוד כמו במחצית שעברה- בסוף לקחתי את המבחן ועשיתי 82. אבל אז גם ידעתי מה אני עושה, והיה חלק של ניתוח- דבר שאני טובה בו למדי.

   למה אני לא מארגנת את עצמי מספיק טוב? שנה הבאה אני אהיה מסודרת! (כן, כן... אחרי החגים, כשיגמרו הבגרויות, שמענו! [אנלוגית מהעתיד מהנהנת בהסכמה למשמע ההצהרה הזאת]) שנה הבאה הכל יהיה מסודר וטוב, וזהו.

   למה הברזתי משיעור היסטוריה, וביום ראשון יש מתכונת? למה נתתי למומין לשכנע אותי שזה לא כזה חשוב? עאלק "בחופש נחרוש"! אידיוט. לא מקשיבה לו יותר ("כן, בטח!").

   אוף, אוף, אוף! אני רוצה רק לישון עד שהסיוט הזה יגמר.

   אני גם רוצה לבצע את "smells like nirvana" בעיבוד של טורי איימוס לשיר המקורי. זה יכול להיות ממש גאוני (חשבתי על זה במקלחת, אז זה בטוּח גאוני).

   אני צריכה להתאמן על סיכום בלשון, ולהשלים את מה שהפסדתי היום בשיעור (הקטע הדימוי המשולב, או משהו). אוף. אני שונאת סיכום בוֹרר.

   הצרפתי ממש מותק. חבל שלי אין כ"כ הרבה שמות (שלושה! :O למרות שהוא אמר שהוא אוהב את השם שלי), אבל ניחא. אני הולכת ללמוד אותו עברית (בינתיים מדברים באספרנטו) וזה חייב להיות משעשע.

   די. לישון.

(2258)