יום ראשון, 23.9.06, 2228
יצאתי עקומה.
אולי כדאי שאני אכתוב בכל יום בדף חדש? מצד אחד, זה יהיה הרבה יותר אסתטי, אבל מצד שני, זה גם ממש בזבזני, ולפעמים במילא אני כותבת רק שורות ספורות. אז כנראה שאמשיך בפורמט העקום.
-"עצה, בבקשה."
-"Shoot."
-*מספרת על ד"א* "ואני עשויה לפתח אליו רגשות כלשהם. ממליץ?"
-"המ, לפי חצאי שיחות, הוא די חמוד, אז למה שלא תנסי?"
-"למען האמת, אני לא יודעת אם יש לי כֹח."
ואני באמת לא יודעת אם יש לי אנרגיה להשקיע בלברר אם הפוטנציאל הדדי או שאני המטומטמת היחידה (מצטערת, נפלט לי), ואם בכלל הפוטנציאל קיים.
מה גם, שהוא י'ניק, וזה מטמטם אותי. ארג!
^
(לא מבחינת, "הופך אותי למטומטמת".)
אז אני לא ממש יודעת אם שווה לי, נכון, ואני יודעת שזאת חשיבה מטופשת ("אני אעשה משהו רק אם זה שווה לי"), אבל אני אחזור על מה שאמרתי כבר במקום אחר- כל נקיטת צעד משמעותי שאני לא חושבת לנחוץ- לא שווה לי. לכן, עד שאני אקלוט מעט הוכחות לטעות שלי, אני לא הולכת לעשות כלום.
(חוץ מלנסות למצוא חן בעיניו, כמובן. אבל זה בsubconscious [הרשיתי לעצמי לתקן טעות כתיב איומה. עמכם הסליחה] :P ).
יום שני, 24.9.04, 2216
היה הרכב היום! למדנו את הקול השני, הנמוך יותר, והוא הרבה יותר מגניב (ומסובך) מן הקול הראשון. א'77 הוא טיפוס ממש נחמד (זה י'ניק שאצלנו בהרכב), למרות שנ' חושב שהוא לא קשור, היה איתו ממש משעשע.
ההסעה היום הייתה גם א' וגם ב', ו"במקרה" ישבתי מלפני ד"א במושבים הקדמיים, והיה ממש מצחיק, אפילו נחמד מאוד. (ונמ, הייתה את התנגשות האצבעות המוזרה הזאת שאני כ"כ אוהבת, ורק אני מבינה על מה אני מדברת), וגם אנערף.
"רגע, איפה אתה גר ב-ו'?"
"-" *עושה פרצוף*
"וואו, אחד הרחובות המבאסים.
...
אחרי -, כמובן."