היומן

יום ג', 5.2.08, 2115

   הדף הראשון הוא תמיד זה שמלא בחוסר וודאות. כאילו בכוונה, כמו בחיים, הדף חלק עד שנמלא אותו במה שקרה. תמיד יהיו טעויות- חלק ברות תיקון, חלק בלתי הפיכות אבל זניחות, ועם חלק ניאלץ לחיות- ותמיד ננסה לתכנן הכל, אבל שום דבר לא צפוי, אף פעם.

[וואו, כבר אז ידעתי כמה זה מטומטם.]

יום ד', 6.2.08, 753

   נ'74 ואור שומעים ג'אז מתוך הפלאפון של אחד מהם. הוא נשמע קצת כמו כליזמר שכזה, וזה די נחמד. תמיד חשבתי שג'אז הוא דבר מקסים, רק כי הוא מבולגן באופן שיטתי (כמו החדר שלי [לול! אני לא מאמינה שכתבתי את זה]).

Wedsenday, February 6th, 804

   It's weird to think about strangers as people (I actually wanted to write 'persons') you could know in other circumstances. I mean, if I ped my bag here in the street, and all my stuff would be scattered on the ground, maybe someone would help me pick it all up, and we'd start talking about odd topics, and become best friends (or more than that, if hollywood movies are right). And after two months or so, we would fight about something stupid, or important, and won't see eachother ever again. I guess it is weird...

יום ה', 7.2.08, 921

   אני מוצאת את עצמי יותר מדי פעמים רוצה לכתוב, אבל אין לי מה. כאילו שכל המחשבות שלי תקועות בראש, בקופסא עם מנעול, ואי אפשר לפתוח אותה ולשחרר אותן. אני חושבת שזה משהו פסיכולוגי כזה, לא?

[באמש'לך?]

Monday, February 11th

   Ahhhh! I wish I could draw ><

Oh, yes, I can mimic what I see pretty well, but I can't improvize, and that sucks.

Tuesday, February 12th, 750

   I try to say to myself (convince, now I remember!) tjat I don't care, and almost succesfully- but it's hard to convince (aha!) myself that I'm not mad. Yes, jealous as hell- but not mad. You could think that I would just get over it instead of whining about it, but I won't, so there!