יום א', 8.6.08, 147
אני רוצה לחטט לך בפצעים עם סכין סטרילית, לא להשאיר סימן לזה שהייתי שם. לחקור עד הסוף את הסודות הכי כמוסים שלך, לחשוך אותם לאור היום ולצפות בהם מתמוססים (איך עושה פרה? טססס...)
הו, להטיח בך סרקזם שנון (פחות או יותר) ולהתקל בו בחזרה (יותר), לצחוק מהשטויות שלך ולחשוב שמזל שיש לי אותך. לומר דברים מטומטמים (אתה יודע שאנשים גורמים לי להגיד דברים מטומטמים? כשאני לבד פתאום אני נורא חכמה. אולי זה עניין יחסי) ותמיד לחכות לתגובה, שעשוע חם-קר-פושר כזה, מעולם אחר.
לשמוע את עצמי חושבת- איך אתה מעז לאהוב אותי?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
