עוד מעט אצלול פנימה

 רגליי מאבדות אט אט את היציבות

 מוכנות להחליק, בבת אחת

 בדחיפה קלה ומדויקת

 אל המים הקפואים.

קול הנקישה של המים יהדהד בחשיכה

וכשאבחין בלובן אור הירח מבעד למעמקים

הקנאה תחדור לעצמותיי ואצטמרר.

 האור הכחול מהמעמקים שמתחתיי מתחזק                                                                                    

הפקעת הקטנה שבגרון זורעת בי חום ומחנק .

הדמעות שורפות ומאדימות את העיניים

והילד שמביט בי  בעצב  כמו מנסה לומר

אתה לא מתאים לכאן