לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

את רוצה את זה? זה שלך.


רק שימי מטרה ולכי ישר קדימה. אין צדדים ואין אחורה.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2009

NOTE TO SELF.


מחר, ה2 במאי 2009 נפתח הצום עד ה10 במאי 2009. הצום כולל:

משקאות דיאט עם 0 קלוריות.

מים מים מים כל הזמן.

פרי 1 ביום.

ירקות חופשי. אבל בלי הגזמה.

 

הצום הוא בשביל שבועה שעשיתי עם עצמי ועם ה'. 

אני רושמת את זה בבלוג כי דבר ראשון, זה הבלוג שלי. אני מתבטאת פה בצורה שרק אני מרגישה לה לנוח ורושמת פה דברים אך ורק לעצמי ואך ורק למי שמעוניין בקריאה. אני רוצה שזה יהיה רשום בצורה רישמית כי זה נותן לזה יותר חשיבות בחיים שלי וזה ניהיה למשהו הרבה יותר משמעותי בשבילי.

יש סיבה שנייה לצום הזה. ההפרעה שלי היא אכילה כפייתית או משהו כזה כי במשך שנה היתי מכורה לאוכל והרבה אוכל ואמא שלי תמכה בזה וכל התקופה שבה לא הייתי מודעת לקלוריות אכלתי ה-מ-ו-ן. ועליתי במשקל המון מאז הילדות רק ביגלל שהתחלתי לאכול דברים כביכול "טעימים לי".

נכנסתי למודעות עצמית והורדתי הרבה במשקל בצורה בריאה בהתחלה, ביגלל שעשיתי ספורט ולא אכלתי אוכל מהיר במשך שנה. גם היה לי אז חבר וממש דאגתי לאיך שאני יראה בבגד ים ורציתי להרגיש בנוח ולאהוב את עצמי לידו כי זה דבר ראשון אם רוצים שמישהו אחר יאהב אתכם, קודם תאהבו את עצמכם. ירדתי המווון בתקופה הזאת ונראתי נפלא, כמובן שזה היה בצורה בריאה אבל בעיקר ביגלל ספורט וריצות וחדר כושר. מה שעוד, בחופש הגדול נכנסתי לדיאטות יותר דראסטיות של יוגורט ופרי ביום. זה התחיל ביגלל שהתחלתי לצאת הרבה וכולם תמיד רוצים ללכת לאכול במסעדות ומקומות עם אוכל מהיר אז מה שיצא זה שטחנתי כל יום אז הייתי אמורה לקצץ לפני זה בהרבה..ובבית הפסקתי לאכול. לאט לאט זה ניהיה יותר דרסטי אבל תמיד כמו נדנדה. אחרי זה התחלתי להנות מאכול ולחזור לאכילה כפייתית ולרצות עוד עוגיה עם תה ועוד גלידה עם עוגיה...השמנתי אבל לא חזרתי למצב של פעם. בכל מקרה תמיד הייתי בתוך פרו אנה כי זה משהו שאני כן מעודדת. לא מעודדת אף אחת אבל שואפת להגיע להרעבה עצמית, לא מוות, אבל צריכת כמויות של אוכל קטנה ביותר. אני רושמת את זה בבלוג שלי ולא על קיר תגובות של אף אחד ואני חושבת שיש לי זכות מלאה לעשות את זה כי זה המקום היחידי שאני יכולה לכתוב בו את זה לעצמי ועדיין להרגיש שיש לזה איזשהי חשיבות מאשר על עוד סתם דף במחברות. גם יש פה הרבה בנות שמזדהות איתי ומרגישות כמוני ככה שאני לא מתכוונת לדרדר אף אחד וכל מי שיכתוב פה תגובות נאצה זה כל כך מיותר כי מה שאני רושמת פה לעצמי זאת הסיבה שיש ישרא-בלוג אז תחסכו במילים, כי יש אנשים ממש מגעילים לפעמים.

 

מה שרציתי להגיד בכל החפירה הגדולה זה שאני חודש ומשו כבר בפרו אנה X2 יותר מתמיד. וזה בעיקר ביגלל שנחשפתי לכל הבלוגים של הבנות, זה 1, ושנית כל, שמתי לעצמי הרבה מטרות לחודש הקרוב שאני נורא, נורא, רוצה להגשים. פרו אנה כפול 2 זה בעצם הלכתי רחוק אבל לא כ''כ רחוק..אני לא אוכלת יוגורט ותפוח ליום אבל, אוכלת בסביבות ה300 קל'. בנוסף לזה, התחלתי דבר שלא עשיתי לפני זה לעולם, וזה צומות. פעם כשהייתי יוצאת עם חברות והיינו אוכלות ארוחת שחיטות באיזה מקדונלדס ואז גלידרייה ואז ניהיות צמאות אז שותות מילקשייק ואז יותר מידי מתוק בפה אז מנשנשות בכדורי פלאפל...חחח הבנתי שהיה לי יום חרא ומשהו נורא בעייתי קרה, אז היינו עושות על זה צחוקים וקובעות שזהו ממחר צום גדליה! XD הייתי קמה בבוקר ואומרת יאללה רק תפוז, רק טוסט, רק מלוואח עם גבינה ואז הצום. וכבר הבנתם שהצום בחיים לא קרה בסוף חחחח.

אז החודש הזה הכ-ל השתנה! התחלתי עם הצום הראשון והתאהבתי. זה היה ניפלא כי ישר ירדתי הרבה וקיבלתי מחמאות והרגשתי טוב..אחרי זה היו צומות פחות טובים שנגיד לאט לאט עלו ל200 קל' ביום שזה לא הרבה אבל בשביל יום צום זה משמעותי, אחרי זה גם היו לי ימים ללא קל' ביכלל אפילו לא ירקות שעם זה ירדתי הכי הרבה. ונורא שמחתי וכל החולשה וכל הכאב היו שווים את זה למרות שכל הרעב עובר תאמינו לי.

אזזז שוב נחספתי D= חחחח אז איפה הייתי, אה כן, בשלושה ימים אחרונים התחלתי לבלוס כי היה לי משעמם והיה לי מצב רוח ביגלל הרבה מחמאות אז התחלתי לאכול והיום התלבשתי יפה וקיבלתי אקסטרא מחמאות אז הבליסה עלתה ואני חושבת שאכלתי בסביבות ה3000 קל'. זה הרבה מ-א-ד.

אבל אתם יודעים למה? לא באמת הייתי רעבה ולא באמת רציתי לאכול...פשוט ידעתי שאני הולכת לפתוח את הצום שבועה שלי...אז התחלתי לאכול את כל הדברים שI MIGHT GET TAMPTED BY.

מכירים את זה שאתם חושבים יוו מזמן לא אכלתי דייסת שוקולד...איך בא לי! אז לא רציתי שזה יקרה לי השבוע אז אכלתי את כל הדברים המפתים ביום אחד בשביל לסיים כבר עם הפנטזיות המפגרות האלה ולנשום לרווחה שזהו הינה לךך פאקק נפטרנו מהשטן.

אני מרגישה מפוצצת אבל נורא מאושרת לקראת שבוע חדש חודש חדש מחר הכל יהיה שונה שוב אנה חוזרת ושוב לי נימאס מאוכל. זה ממש יהיה שבוע נטו נקי כזה ויפה בלי אוכל בלי שומדבר בשן או בבטן או בקיבע חחח.

אגב, הרעיון לצום שבועה בא מאישה הודית שעובדת איתי. פעם בשנה היא מבקשת משאלה מה' ובשביל להראות לו עד כמה זה חשוב לה היא צמה במשך שבועיים. הצום שלה כולל כוס חלב ביום ושני פירות לפני השינה כי לפני השינה זה הכי משמין והיא בעצם לא מנסה להרזות רק להוכיח את אמנותה. אחרי זה נתקלתי בעוד בחורה הודית פקיסטנית שגם צמה במשך שבועיים למען תפילה ועזרה מה' והוכחת האהבה שלה לה' היא העמידה את עצמה בתנאי והיא גם צמה וחיה רק על עשב מיוחד מהודו. בכל מקרה זה דברים ממש מקובלים בעדה שלהם וזה לא יאט לי את החילוף חומרים כי הוא גם ככה נורא איטי אצלי.

אני נורא נורא שמחה ומאושרת כרגע כי גם אכלתי הרבה ואני מרגישה שכאילו איכס לא ממש נהנתי לא היה שווה את זה..ודבר שני, אני יודעת שהצום הולך ממש לשנות אותי ואני אוהבת לקיים שבועות ולראות עד כמה רחוק אני יכולה לדחוף את עצמי. וחוץ מזה אני ירגיש נהדר כשאני יוריד מהנפיחות ואהיה שטוחונת קטנטונת :)

 

כמה תמונות מצב מהתקופה:

 

שמנה נורא. לפני:


 

בתהליך:




 


 

 

ככה הייתי::::
פאאאאאאאק איכסססססססס

 

וכשהייתי אנה:


 

 

זה היה כמו חלום שהתגשם. ועכשיו זה חלום חדש וזה עדיין לא ניגמר.

אני רק רוצה לתת עצה לכל הבנות שרוצות, שאין דבר כזה שהוא בלתי אפשרי. אם אתן רוצות משהו הוא שלכן את רק צריכות לרצות את זה מספיק.

 

אל תגידו לי שזה מזיק לצום אני יודעת שזה רע ואני מושפעת מהר אז אל תתנו להתחרט על ההחלטה שלי בבקשה אם אכפת לכן אני אשמח לקבל בהצלחה ולא דברים רעים.

 

אוהבת 3>








 

 

נכתב על ידי אילנצ''וק :) , 2/5/2009 00:50  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  אילנצ''וק :)

מין: נקבה




1,291
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאילנצ''וק :) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אילנצ''וק :) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)