מתי הפסקנו להקשיב למילים?
לרגש שאומר?
לדמעה שעל הלחי?
למילים החדות כסכין?
מתי הפסקנו
לחפש את המילים בגוגל רק לגלות מה הן אומרות?
ממתי התחלנו
להקשיב רק למוזיקה?
למחיאות כפיים?
לראש הזז מצד לצד?
מה לא משנה מה יש בשיר?
מה מאחוריו?
מה המשמעות שלפיה הוא נכתב?
רק המוזיקה הקיצבית
אולי תהנה מאותו שיר רק לרגע,
אבל שיר באמת טוב יתנגן לך בראש כל החיים...
אל תבינו לא נכון, חשוב לחגוג ולשמוח אבל ישנהם מלא אנשים שהפסיקו להעריך את
הדבר החשוב באמת,
כל המלחינים המוכשרים עם השירים המדהימים שכל מילה משפיעה עלייך כל כך.
אין לי במחשב טרנסים, מזרחית והיפ הופ ופופ שכל מה שיש שם זה
זה הרצון של הזמר שהDJ ינגן את השיר שלו בבר מצווה שלך.
איפה השירים עם המשמעות?
אנשים ישבו ושפכו את הלב, וגם הצליחו בכך,
תפתחו את האוזניים, את הלב, את הנפש
תפסיקו להיות אטומים!
"את סתם מכניסה את עצמך לדיכאון" אמרו לי.
אבל זאת טעות, אני מכניסה את עצמי
לעולם האמיתי,
לפעמיים החיים חרא, לפעמיים הם שמחים אבל צריך להיות מודעים לכל סוגי החיים גם
אם הם מדכאים...
אם אתם רוצים לצאת מהבועה שהכל מסיבות ובאמת מכל הלב
לתת לשיר לסחוף אותך תסתכלו ברשימת שירים שיש לי ברשימות,
לא תמצאו שיר אחד שאין לו משמעות, בעיקר בעיניי אבל בכל זאת...
הוא המלאך שלי, לא יודעת מה איתכם...
עד הפעם הבאה שמשהו יציק לי...
ME
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~Me and My Self~