every day is a new beginning

אני מרגישה קצת חופרת כי הזכרתי את הנושא הזה באופן כללי בפוסט הקודם, אבל אני פשוט לא מבינה את זה.

אני מדברת עם חברה על לעשות משהו בערב, להפגש להתעדכן והיא אומרת שהיא נפגשת עם חברה אחרת שהיא גם חברה שלי

אני באותו הרגע ישר הייתי מציעה לחברה להצטרף. The more the merrier מה לא ככה?

ומה שמצחיק שלי זה הכי ברור בעולם אבל לכל החברים שלי לא. 

אני חברה של שתיהן.. זה הורג אותי. 

תקועה במקום. לא זזה לשם. לא זזה לכאן. 

המירוץ הזה שאף פעם לא נעצר ואני עומדת באמצע

אין מנוחה, אין הפסקה . 

אני רוצה להיות בן אדם טוב יותר. לא להתעצל.

אני רוצה להיות ולא רק ברקע.