אז עכשיו הכל אחרת ..
ואתן לא לידי .. גם נראה שלא כל כך אכפת לכן . בכל זאת עבר כמעט שבוע ואפילו לא שיחת טלפון אחת .
עכשיו אני חושבת על הכל , וסוף סוף מבינה , את היחס הזה .. אני ל א שווה .
ואני לא מוכנה לסבול את זה יותר . בא לי לקום וללכת , זה לא כאילו תשימו לב .. נכון ?
בכל זאת , יש לכן אחת את השניה , וכל אחת מכן די פנתה לדרך שלה ..
אבל אני לא מסוגלת .. כל כך קשה לי לשכוח ... הייתן בשבילי הכל .
לאיזה דרך אני יפנה ? אין לי למי ללכת ... אין לי את מי לאהוב ..
זה די ידוע שאני לא בן אדם שקל להתחבר אליו ...
ויש לי טראומה , טראומה מאנשים שעוזבים אותי .. וקשה להפטר מזה ..
בעיקר כשלא מפסיקים לעזוב אותך .
והוא כבר עזב , שזה היה הדבר הכי קשה שעברתי בחיים , ועכשיו גם אתן התחלתן לארוז ..
והימים האחרונים , נראים לי כמו נצח ..
אני במיטה כבר כמה ימים , ולא בא לי לקום . כי אין שום סיבה .
והינה דמעה ועוד דמעה ....... ואני כבר כמה ימים מחכה לשיחה ממכן ..
אבל .. בעצם .. באיזה סרט אני חייה ?! למה שתתקשרו ..
כי שתיכן בעבודה .. והיא בתל אביב .. יש לה חברים חדשים וצריך להתחשב ולהבין ..
קצת קשה לי להבין את כל זה .. כי אף פעם לא התייחסתי ככה למישהו שבאמת חשוב לי .
אף פעם לא עזבתי אף אחד .. בטח שלא בזמן כזה ..
והתקופה הזאת חונקת אותי , ואני עומדת להשבר ממש עוד שניה אחת ..
אני ממש רואה את זה ...
אני רואה את זה מגיע זה כל כך קרוב ..
עוד מעט , זאת תיהיה הפעם האחרונה .. אז תפרדו ..
עוד מעט יהיה מאוחר מידי לבקש סליחה ..
עוד מעט יהיה מאוחר מידי להכל .. כי אני כבר לא יהיה כאן .
כי אני ישבר .. ואני לא יפרד .. ולא יודיע מראש ..
כי גם אתן עזבתן אותי בלי להודיע .
וכמה אתן תתגעגעו .. כולכם תתגעגעו ..
בדיוק כמו שאני מתגעגעת עכשיו ..
ואם לא .. אז אולי טעיתי .. אולי כל זה לא היה אמיתי .. אולי אני רק חשבתי שאתן ,
זה הדבר האמיתי . ושרק איתכן אני באמת מאושרת ..
כי את האמת , לא טעמתי עדיין מהאושר .
ואין עוד הרבה זמן .. כי אני עוד שניה נשברת .
ואולי זאת המילה האחרונה .