גבי הובא כאמור בפני שופט בבוקר.
נציג המשטרה פרס בפני השופט את מעלליו של גבי, הסינגור הציבורי שמונה לגבי לא הצליח לקבל שחרור
בערבות כך שגבי נכלא לשבוע עד שיאספו הראיות נגדו.
בינתיים שולה הולכת למרכז לנפגעות אלימות במשפחה מקבלת עזרה וטיפים מה הם זכויותיה כאישה מוכה
ומה עליה לעשות מבחינת החוק. כמו כן שולה לוותה ע"י יועצת נחמדה במרכז לנפגעות אלימות במשפחה
לבית משפט לענייני משפחה שנמצא סמוך לבית משפט מחוזי.
שולה ראתה את גבי אחרי שבוע כשהוא הובא לדיון בענייני הוצאת צו הרחקה נגדו.
הסיטואציה הייתה קשה לשולה הרבה יותר מלגבי. עו"ד של גבי טען בפני השופט שהוא אוהב את שולה ושזה קרה באופן חד פעמי.
בא כוח המשטרה טען לעומתו על תקופה ארוכה של השפלות ואלימות מצידו של גבי לשולה וכי יש עדויות
למכביר מהשכנים וכמובן משולה והילדים.
בסוף הדיון גבי נכלא לעוד 14 יום.
בינתיים לשולה קשה. קשה עם הילדים קשה עם העבודה וקשה עם זה שגבי לא נמצא בבית למרות שהוא
לא היה משהו, בכל זאת הוא היה שם לפעמים כשהייתה צריכה אותו, היא לא הייתה ניידת כך שגם לא נהגה במכונית הרנו הישנה שעמדה ליד הבית כאבן שאין לה הופכין. אבל הכי קשה לשולה היה עם החשבונות.
היא נעדרה כמה פעמים במהלך התקופה האחרונה מהעבודה וזה פגע במשכורת שלה.
גבי הביא מדי פעם כמה מאות שקלים הבייתה במזומן כך שהם התנהלו בצורה סבירה. עכשיו כל העול עליה
והיא לא יכולה לעמוד בעומס הכלכלי. חברי ניסה לעזור לה בכל מיני צורות אבל הוא לא יכול היה לשלם לה את
חשבונות המשכנתא או הסופר. שולה נמצאה בין הפטיש לסדן. בין אי היכולת להתמודדות היומיומית
הקשה לבין ההחלטה לבטל את התלונות ולהחזיר את גבי הבייתה.
להסתכן באי עמידה בתשלומים החודשיים, לא להגיע לעבודה כי אין מי שיטפל בילדים אחה"צ ואז המשכורת בהתאם לכך, או להסתכן בהחזרת הבעל המכה הבייתה עד כדי סכנה לחייה שלה או של ילדיה.
החבר מספר שהוא ניסה לשכנע את שולה לא להחזיר את גבי הבייתה וכי המצב עלול להידרדר עד סכנת נפשות
לה ו/או לילדים אבל היא רק בכתה כל הזמן ולא ידעה מה לעשות. גם הנציגות במרכז לאלימות במשפחה לא הצליחו לשכנע את שולה לא להחזיר הבייתה את גבי.
הן אמרו לה שכל יום הן רואות מקרים מזעזעים וכל תקופה הארץ רועשת כשגבר רוצח את אישתו ולא חשובה הסיבה. פשוט רצח.
הן ניסו לדבר על ליבה שעליה לדאוג לילדים ולעצמה ויש אגודות ומוסדות שדואגות לנשים במצבה אבל שולה
לא מוכנה להושיט יד לנדבה או במקרים הקיצוניים למכור את גופה כמו שרואים בכל מיני תוכניות ותחקירים
בטלויזיה שאנשים מגעילים מנצלים אימהות חד הוריות לצרכים המיניים הבזוים שלהם.
בתום 14 הימים שגבי היה כלוא הוא הובא בפני שופטת לדיון נוסף.
שולה הייתה שם למרות שייעצו לה לא להגיע. היא הייתה שם. גבי פנה לשופט והתחנן להחזירו הבייתה
וביקש לשאול את פיה של שולה שנמצאה באולם הדיונים.
שולה עלתה על דוכן העדים בהזמנת עו"ד של גבי. היא התייפחה שם וסיפרה לכבוד השופטת את כל מה
שקרה בכל התקופה. אם זאת היא ביקשה לא להחמיר איתו כי "קשה איתו אבל יותר קשה בלעדיו"...
השופטת פנתה אל שולה ואמרה לה כאישה אל אישה, שאם זו הבקשה שלה היא מוכנה להתחשב בה
אבל עליה להבין שהיא נוטלת סיכון בזה שהוא חוזר הבייתה.
הסיכון לא מחושב, המשיכה השופטת, כי את לא יודעת מה עומד לקרות, יכול להיות שבוע או חודש
של "התנהגות טובה" כמו שהייתה פעם ויכול להיות שהוא "יתחרפן" שוב ואז היא מסכנת את עצמה.
שולה השיבה שהיא שקלה את כל הסיכונים כנגד הסיכויים ולמרות הכל היא מעדיפה אותו בבית.
החבר שלי שהיה נוכח במשפט, כעס מאוד על שולה אחותו.
הוא ראה את החיוך נסוך על פניו של גבי. הוא ביקש לעלות כעד על הדוכן אבל השופטת לא הסכימה.
לאחר ההפסקה בדיון השופטת פסקה לגבי שחרור על תנאי בהשגחת קצין מבחן.
מה קורה היום שאלתי
הם ביחד הוא עדיין עובד בעבודות מזדמנות. השיב החבר.
החבר שלי לא מגיע לביתם של שולה וגבי. לדבריו הוא פוחד שיאבד שליטה ויהיו שם מכות עם גבי על כל מה
שעולל לשולה ולילדים.
שולה מגיעה לביקורים אצל אחיה והוא מבקש שתראה לו את זרועותיה לראות שאין שם חבלות או מכות כחולות.
כל הסיפור השאיר אותי עם פה פעור. אני מכיר את שולה שנים ולא חשבתי שיקרו לה דברים כאלו.
מה שאני לא מבין זה את התלות.
תלות בבעל מכה.
למה לא ניתן לזרוק אותו לעזאזל ולמה המדינה לא עוזרת באופן מיידי לאישה כזו? למה צריך לחכות
כל כך הרבה זמן ולעבור וועדות מסויימות כדי לקבל הבטחת הכנסה או כל דבר אחר מה שמייאש הרבה נשים.
ואולי הדבר שהכי מפחיד, להחזיר חזרה את החיה הבייתה, בלי לדעת מתי היא תתפרץ שוב?
מתי תנסה לטרוף את הטרף הקל? איך נשים מושפלות בצורה כזו?
אני נזכר בפרק של הסדרה "טירונות" שבה אשת השוטר מוכה ומושפלת עד שהבן החייל לא יכול
לשאת בזה עוד ויורה באביו, והאם לוקחת על עצמה את האחריות על הירי.
האם גם כאן יכול לקרות מקרה דומה ששולה תחליט לקחת את החוק לידיים ולהחזיר אותו הבייתה
ואז "לטפל" בו?אולי להרוג אותו על כל מה שהוא עולל לה ואח"כ לטעון להגנה עצמית?
אני יודע שזה נשמע כמו "מוח קרימינלי" אבל אלו המחשבות שעברו לי בראש כשהבנתי שגבי חזר הבייתה.
דבר נוסף, בטוח שהילדים שנמצאים בטיפול פסיכולוגי, לא ישכחו את מה שעברו בתקופה הזו.
מחקרים מראים שילדים מוכים הופכים להורים מכים ונשארים עם משקעים חמורים לעד.
סוף ציטוט
יש מקרים של רצח במשפחה במקומות שונים.
בחברה הערבית האישה היא רכושו של הבעל, ומקרים של רצח על חילול כבוד המשפחה הוא נפוץ מאוד אין מספיק סטטיסטיקה עדכנית לכמת את המספרים הגדולים, למרות שהסברה אומרת שבין 40 ל-50 נשים
נרצחות כל שנה על רקע חילול כבוד המשפחה.
בחברה האתיופית האב נחשב כגורם הדומיננטי במשפחה וכאן בארץ הוא ירד ממעמדו, יותר נשים אתיופיות עובדות מאשר גברים דבר ההופך את הסדר בבית על כנו.
גברים אתיופיים לא מוכנים לעבור על כך לעיתים לסדר היום מה שמוליד עוד ועוד רצח במשפחה.
בחברה הרוסית, יש בעיית שתייה ואז בעלים מכים וגם אלכוהוליסטים מוליכים רק לדרך אחת, לרצח.
בחברה היהודית ה"סטנדרטית" יש בעיות של בגידות שמוליכות לרצח, בעיות של כבוד ושל פרנסה.
לא חשובה הסיבה שתהייה אין מקום לרצח.
הפוסט הזה והחלק הראשון שלו מוקדש לכל הנשים. מקווה שדברים כאלו לא יקרו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
