בוקר קריר בארמון בלטקיה (או לדקיה בשפת המקומיים)
מתעורר הכל שקט.
יוצא למרפסת המערבית הפונה לים והחביבה עלי מכולן.
מוחמד מגיע משתחווה לפני.
"בוקר טוב אדוני הראיס. תרצה את הקפה שלך כבר?" שואל מוחמד
אני מבטל אותו בניפנוף יד שאומר "בעדן" (אח"כ...)
מוחמד נעלם מעיניי.
אני מסתכל על הים השקט, נשען במרפקיי על המשענת.
וואללה, אני נראה כמו הרצל החוזה של מדינת היהוד האלו...
נזכר איך בקיץ של לפני 3 שנים מטוסים של היהוד הציונים עשו לי עוונטות מעל הארמון
ואף אחד לא הפריע להם.
בשביל מה אני משקיע כל כך הרבה מסארי (כסף) בצבא ובציוד של הרוסים?
חושב מה אבא שלי היה עושה במצב כזה.
נראה לי שלא היה מגיב כמוני. כי הוא היה חזק.
אבל אני לא מגיב כי אני חוואף (מפחד יעאני)
כמה שאני מראה להם שאני חזק ומחובר לחיזבאללה ולאירנים
בתוך תוכי אני מפחד.
מה לי ולכל הבלאגן הזה שאבא שלי הכניס אותי?
יא באבא, אינתי דוקטור! (אבא, אני רופא) לא חייל או גנרל.
השארת לי את כל הבלאגן הזה. מה לי ולזה?
כל השנים הייתי בלונדון, למדתי ועבדתי שם כרופא עיניים.
איך רופא הולך יחף? איך אני לא רואה מה שמתקרב?
מוחמד בא עוד פעם. משתחווה.
"קפה יא ראיס?" שואל בנימה של פחד.
כן יאללה תביא. עליו אני יכול לצעוק הוא בוחד(פוחד) בחד(פחד) מוות ממני.
מוחמד נעלם כאילו אני קוסם.
מה נעשה עם היהוד הציונים?
הנה עכשיו ביבי רוצה לדבר איתי על החזרת שטחים.
יש לי כוחות של קומנדו סורי מוכנים לפלישה לרמה"ג.
הם מוכנים כבר יותר מ-20 שנה להחזיר לנו את הכבוד הערבי ולהיכנס בהם ביהוד
שלקחו לנו את רמת הגולן. איזו בושה.
רוצה מאוד להחזיר את הכינרת לסוריה. זה יתן לי כבוד בעולם שלנו.
ואצלנו אין כבוד אין כלום
(היה סרט של היהוד עם שו אסמו? (איך קוראים לו?) זה השחקן ששיחק במבצע יונתן ששר יש כבוד...)
חייב לקבל את רמת הגולן והכינרת בחזרה.
אבל מה אני אתן ליהוד? שלום? חחחחח...וואללה הצחיקו אותי אלו.
אני מקבל כסף מאחמדיניג'ד ומתואם עם נסראללה איזה שלום הם יקבלו?
זובי. אלו אל יהוד חמורים. חושבים שאצלנו יהיה שלום.
מחר יעלה מישהו אחר מה 'כפת לו מין הסכמים עם היהוד?
וגם איך הם רבים שם על לתת לפלסטינאים שטחים בשביל עושים מדינה...פחחחח
יהוד מג'נון (משוגעים). אצלי, מישהו יעיז להגיד משהו כזה, יעני לוותר על השטחים שלנו כמו רמת הגולן
רק יעיז הוא יומת.
אם אני הייתי אל יהוד לא הייתי מאמין לעצמי או בכלל לערפים (ערבים) שמסביב שמחפשים איך זורקים
אל יהוד לים...
ככה אני יושב על המרפסת בארמון ומתגעגע לתקופה שהייתי בלונדון ולא חשבתי על
יהוד ומלחמות ולהחזיר את רמת הגולן וכל בעיות גדולות כאלו.
זה גדול עלי.
אהה...יש רעיון. אולי נעשה מלחמה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
