KeyMan
|
| 11/2009
רשימת מכולת או סופרמרקט
חלב
לחם
קוטג'
עגבניות
מלפפון
ביצים
שוקולד למריחה
אבקת אפיה
קמח
סוכר
שתיה
.........
זה לא מתכון להכנת עוגה...
בבית שלי יש מחברת על השולחן במטבח.
המחברת פתוחה והיד רושמת.
כל מי שחושב שחסר משהו בבית מוזמן להעלות את זה על הכתב.
אני אחראי לבדיקה של הדברים, לפני, לראות שבאמת חסר.
לא תמיד חסר ולפעמים לא בודקים, אלא חושבים או נראה שחסר.
קרו פעמים שקנינו דברים והתברר לנו שהיו כבר
ואז יש בעיה כי חייבים לגמור את הקודמים, הרי לכל דבר יש פג תוקף...
לאחר שהרשימה של המועמדים לקנייה נסגרת ואני עובר ובודק
שכל מועמד לקניה אכן נחוץ, אני מסדר את הרשימה.
בראש יש לי את צורתו של הסופר שאני קונה בו כך שהרשימה מסודרת
עכשיו לפי הסדר ההגיוני כך שלא צריך לחזור לאותו מעבר פעמיים.
הדבר שתמיד נכתב אחרון הוא הגלידה וברור למה...
מצוייד ברשימה הולך לקנות, זו משימה אישית.
אני לא אוהב להפוך את זה לקבוצתית כי אז אין תכלית לרשימה
וההוצאות גדלות בצורה ישירה לכמות המצרכים בעגלה.
למה צריך 5 ש"ח? למה צריך בכלל פטנט כזה שתוקעים בעגלה?
כשאני בחו"ל אני תמיד רואה שם עשרות עגלות מסודרות ורק תבוא ותיקח
בלי 5 ש"ח ובלי שום דבר.
במקרר החלבי תמיד מסדרים את המצרכים שפג תוקפם היום או מחר בחזית ומחביאים
את החדשים יותר עמוק.
לא מכיר מישהו שלא מחפש את ההוא עם הפג תוקף הכי רחוק...
ואז יש אי סדר במקרר שוב מסדרים וחוזר חלילה.
בהתחלה כשלא היינו מסודרים ככה, הייתי מקבל שיחות מזוגתי שהיא שכחה להוסיף דברים לרשימה.
אני לא הולך עם עט כי הכל מוכן...אז לך תחפש איפה זה וזה היה מוציא אותי מריכוז. 
הכי שנוא עלי זה כשאני עומד בקופה ויש טלפון "שכחתי ..." לפעמים אם אין אף אחד בתור, אני רץ למקום
ומביא מה שצריך אבל זה קשה כשאתה מחזיק את החשבון ביד לבדיקה והטלפון הזה מגיע.
"אני אחרי החשבון לא יכול ללכת לקנות משהו. הגלידה תימס"..וכו' וכו'
בקופה תמיד יהיה את ההוא שיבקש לעבור ראשון כי יש לו רק פריט אחד...
הקופה של התור המהיר נמצאת שם לא רחוק אבל שם יש 6 אנשים שיש להם פריט אחד...
והסיבות...אני באמצע העבודה, הילד באוטו, הילד בבית, האוטו עומד באדום לבן, המונית תברח לי...
אם יש בקשה מנומסת אין לי בעיה אבל איזו חוצפה זו כאילו שהזמן שלי פחות יקר משלה/שלו.
בבית הקודם שגרנו בו הייתה עגלה של סופר שהועד קנה.
היא הייתה במחסן הכללי של כולם וכל אחד היה יכול להשתמש בה להעלות את הדברים שלו הבייתה.
לא הייתה אף פעם בעיה עם זה חוץ מזה שאנשים, כמו אנשים, לא היו מחזירים אותה למקום...
והחוצפנים מאוד היו שמים שם שקית זבל ויורדים עם זה לקומה התחתונה, שמים את העגלה
וזורקים את הזבל...והעגלה הייתה מסריחה. 
אבל גם לזה מצאנו פיתרון והייתה התחייבות של הדיירים ובסוף זה עבד בצורה יפה.
תקנו מחושב ותקנו רק מה שצריך, זו ההצעה שלי.
שבת שלום לכולם.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
