KeyMan
|
| 11/2009
אנשים עובדים וגם קצת על קעקועים
בילדותי רציתי להיות גיבור. חשבתי שזה מקצוע טוב.
בנערותי רציתי לעבוד בכור האטומי בגלל ההילה (הקרינה) של המקום.
היה נראה לי מגניב לעבוד במקום סודי שאף אחד לא יודע מה אתה עושה שם.
אבל מהר מאוד התבדו כל סיפורי הגבורה וההילה.
בחיים אתה מגיע לצמתים. הרבה צמתים של קבלת החלטות.
אחת ההחלטות החשובות היא איזה מקצוע לבחור ואיפה לעבוד.
יש כאלו שזה טבוע בהם מגיל קטן והם מושכים את זה עד הסוף.
אבי אמר לי פעם, לפני הרבה שנים:
"מקצוע מעניין לא משתלם ומה שמשתלם לא תמיד מעניין..."
אם הצלחת להפוך תחביב למקצוע והמקצוע הזה גם בעל הכנסה טובה הרי שיצאת גדול.
כמה ביננו יש כאלו שהצליחו לשלב את הדברים באופן הזה?
בכל מקום עבודה יש קוד לבוש.
אם אתה עובד בחנות בגדים ותגיע במיטב המלצות האופנה האחרונות זה יחשב "שיק" או "COOL".
אבל לא תבוא ככה לישיבות במקום מכובד או לעבודה בבנק, תמיד ימצא מישהו שיגיד שהלבוש
שלך לא מתאים למקום.
כשהגיע אופנת חולצות הבטן, הג'ינסים הנמוכים ונעלי הקרוקס לארצינו הגדולה,
אנשים במקום העבודה שלי התחילו להגיע לבושים/נעולים איתם.
לפעמים זה היה מרענן אבל לפעמים פשוט לא במקום.
ביום ראשון אחד כשהגענו לעבודה, בכניסה הייתה תלויה מודעה גדולה עם 3 תמונות.
חתן וכלה, אנשים רוחצים בים/בריכה ואסירים בכלא.
המודעה הייתה תלויה כל השבוע ללא מילים ועם תהיות למה התכוון המשורר או הקופירייטר
שהגה את העניין.
שבוע אחרי בכניסה למקום העבודה השלט התחלף והפעם היו עליו התמונות עם תוספת של מלל.
"חתן כלה לבושים הדור ביום חתונתם"
"בים/בריכה אפשר ורצוי ללכת בבגדי ים"
"אסירים לובשים מדי אסירים ונועלים נעליים ללא שרוכים"
"אנחנו לא באולם חתונות וגם לא משחקים בחול עם שפת הים, בטח שאנחנו לא אסירים, לכן
עלינו להגיע בלבוש הולם שמכבד אותנו ואת מקום העבודה..."
זהו. חסל סדר ג'ינסים נמוכים חולצות בטן ונעלי קרוקס.
תופעה אחרת היא פירסינג וקעקועים.
עם פירסינג אני חושב שאפשר להסתדר מאחר שהוא "נזיל" ואפשר להסיר אותו.
קעקועים קצת קשה...
לפני הרבה שנים רק "פושעים", עבריינים או אופנוענים היו מקעקעים את עצמם וכל המרבה הרי זה משובח.
כמובן שהבחירה לעשות קעקוע גלוי והשפעתה על מקום העבודה שלך, תלויה במידה לא מבוטלת
במקצוע שבחרת לך בחיים. אם אתה אמן, בעל חנות בגדים ויוצא באלה, אף אחד לא יחשוב
שהקעקועים שלך מוזרים או שלא נמצאים במקומם (עוד דעה קדומה ומיושנת).
אם, לעומת זאת, בחרת קריירה בבנקאות למשל, יש לשער שתיאלץ להחביא את הקעקועים שלך
לכל אורך הקריירה או לסבול כתוצאה מהם.
אנשים צעירים, שנמצאים בשלב שלפני בחירת קריירה, צריכים לחשוב היום פעמיים או יותר לפני
שהם עושים קעקוע במקום שאי אפשר או קשה להסתיר. קעקוע כזה יכול, באופן פרדוקסלי,
להשפיע לרעה על חייהם המקצועיים ולמנוע מהם קידום.
למרות שבישראל אוכלוסייה ענקית של בעלי קעקועים, מרביתם נמצאים במקומות שקל להסתיר
ועדיין לא קיימת כאן תרבות קעקועים אמיתית.
אני חושב שיש קעקועים סקסיים ויפים על אנשים (ביחוד נשים, אני מדבר כגבר).
כאלו שנעשו בעדינות ובמקומות צנועים.
לראות אישה מקועקעת מכף רגל עד ראש, לא עושה לי את זה. אבל קעקוע עדין על הכתף או מעל העכוז
יש בזה משהו קורץ, משהו מיוחד.
לפני כמה שנים באחת מהגיחות שלי לארה"ב נכנסתי למכון של קעקועים.
זה היה נראה כמו קליניקה של רופא מכובד, להבדיל ממקומות צנועים ומוחבאים בתחנה המרכזית
בת-א באיזו קומה תחתונה.
קיבלתי שאלון למלא מהפקידה בקבלה, לגבי אלרגיות ומחלות וכו'.
היה שם סעיף ששאל באיזה מקום אני עובד...
לאחר שמילאתי את השאלון, למעט ציון מקום עבודתי, ניגשתי לפקידת הקבלה ושאלתי לפשר העניין.
האמריקאים ידועים ב"אי תחיבת אפם לעסקם של אחרים" וזה היה משהו מוזר.
היא הסבירה לי שיש אנשים שכמה ימים אחרי הם באים ואומרים שבעבודה לא מסכימים שהם
יגיעו עם הקעקוע או לחילופין הם פוטרו מאותה סיבה.
המקעקע שואל שאלות כדי לכוון את ה"מועמד" על מנת שלא יבוא בטענות אח"כ.
אני כמובן שלא קעקעתי את עצמי אני חושב שזה לא מתאים לאופי שלי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
