השם: מרית דנון
תפקיד: מזכירת ראש הממשלה ב25 שנים האחרונות כמעט
תקופה: יצחק שמיר עד ביבי השני (מאי )2009.
כיום: יו"ר הרשות למעמד האישה במשרד ראש הממשלה.
אבל לא על זה אני רוצה לדבר.
שמעתי עליה וראיתי אותה לפני כמה שנים כששרון היה ראש הממשלה בנסיבות מיוחדות.
שמעתי אותה מדברת השבוע ברדיו.
האישה הזו עבדה עם הרבה ראשי ממשלה. יש לה ידע מהיכרות אישית של אנשים מפורסמים ,
היא הייתה בצומת ההחלטות של ראשי הממשלה היא ידעה מי מגיע אליו ועל מה רוצים לדבר.
היא שמעה החלטות גם גורליות וגם סתם עוד החלטה. מה שאהבתי אצלה שהיא לא מסכימה לכתוב ספר על זה.
היא אמרה שפנו אליה המון עיתונאים בהצעות מפתות למדי, גם כספיות וגם "תהילתיות" והיא דחתה אותן על הסף.
"מעולם לא כתבתי פתקים, יומן או כל דבר אחר שיכול לשמש לי עדות או זיכרון" למה לא? היא נשאלה
"כדי שלא אתפתה להצעה כזו ואסכים לגלות דברים ששמעתי אותם..."
האישה הזו שראתה ראשי ממשלה לבד, מתחבטים בהחלטות ובבעיות, יודעת כל כך הרבה דברים והנה
היא לא רודפת פרסום ורעש.
לשאלה איך היא הרגישה כל פעם שהתחלף ראש ממשלה ואם היא חששה מזה ענתה שהיחיד שהיא חששה מפניו היה אריאל שרון.
"הוא הצטייר לי כמשהו גדול, בולדוזר שדורס הכל, היה לי קשה לקבל את זה".
ברק, שהיה רוה"מ לפני שרון, אמר לה שאין לה מה לחשוש שכן שרון הוא לא מה שמצטייר בתקשורת.
לימים היא נכנסה לשרון וביקשה להתוודות בפניו על החששות שהיו לה ושכולן התבדו.
שרון חיבק אותה ואמר שאין לו בעיה עם זה והאם היא מרגישה עכשיו טוב עם זה שהוא שם.
היא אמרה שכן וככה נסגר הסיפור. מה שהקסים אותי באישה הזו שיש לה כל כך הרבה ידע והיסטוריה של רבע מאה שעברה דרכה.
"סופרי צללים" שניסו לחלוב ממנה סיפורים, לקבל תהילה וגם סכומים לא קטנים בצד פירסום של ספר/ים מפיה נדחו על הסף כאמור.
היום כשכולנו מחפשים פרסום בכל סוג וצורה כמו כוכב נולד, האח הגדול, הישרדות או כל דבר אחר הקשור
למדיה ויכול לפרוץ דרך לאנשים, יש עדיין אנשים שלא רוצים את זה. אנשים המחפשים את החיים השקטים שלהם
ולחזור לחיות חיי משפחה כאילו לא עשו כלום. לא כל דבר צריך להתפרסם. יש דברים שמותר לשמור בצינעה,
למרות שבמקרה דנן, זה היה יכול להיות מעניין ולהמצא בין רבי המכר בחנויות הספרים.
דן מרגלית הציעה לה ללכת לפקולטה להיסטוריה באחת האוניברסיטאות ולשבת שם כמה שעות טובות בכמה פגישות
ולהקליט את עצמה על כל הזיכרונות שלה. את ההקלטות לשמור בכספת ולכתוב עליה "לפתוח בעוד 25 שנה"
אני חושב שההיסטוריה שהאישה הזו מחזיקה שווה יותר מהמון פרשנויות או ספרים.
היא הייתה במוקד ההתרחשות ושווה לשמור הקלטה שלה להיסטוריונים שיבואו בעתיד.
עם קשר מובהק לזה, הפדיחות שקראתי עליהן שנעשו באח הגדול שלא ידעו מי זה רוה"מ הראשון
ונאמר שם שאוסטרליה היא באירופה...(הבלוג של ג'ני)
בקורס שאני לומד באוניברסיטה "יסודות המינהל הציבורי" אתמול המרצה נתנה דוגמא של קבלת החלטות "באילתור".
היא דיברה על אלטלנה. מתוך 20 סטודנטים רק שניים ידענו מה זה...בושה. לפחות לידע כללי...
הייתה שם קצינה בדרגת סרן שלא ידעה והמנחה שאלה אותה אם לא לומדים את זה בקורס קצינות, היא ענתה שלא.
לתשובה על מה זה אלטלנה לדעתה, הקצינה השיבה שנראה לה שזה שם של מחנה ריכוז...
אף אחד לא צחק, אף אחד לא תיקן כי אנשים לא ידעו את התשובה הנכונה...(חוץ מגיחוך שלי...)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
