KeyMan
|
| 12/2009
מה אנחנו אוכלים?
הדרך שבה אנחנו אוכלים השתנתה יותר ב-50 השנים האחרונות מאשר ב-10,000 השנים שלפני.
בכל סופרמרקט גדול יש יותר מ-30,000 מוצרים. הרבה מוצרי מזון מעוטרים על גבי
העטיפה בתמונות של חוות, בע"ח, טרקטורים, דשא ירוק, בית (קוטג' של תנובה) וכו'.
מאחורי התמונות האלו על גבי האריזות אין שום זכר לחוות גידול ולפרות כפי
שהכרנו אותן בעבר. הדשא לא ירוק, לעיתים אין אפילו דשא או עשב ירוק.
הדימיון הוא מקרי בהחלט.
אז מה קורה שם בעצם?
האם אנחנו יודעים מה אנחנו אוכלים?
מה אנחנו לא יודעים, מה מנסים להסתיר מאיתנו?
הכל התחיל בארה"ב בשנות ה-30 של המאה הקודמת.
האחים מקדונלדס (כן, אלו שהקימו את רשת המסעדות חובקת העולם "מקדונלד'ס" )
הגו ובנו את ה-Drive-In שבו ניתן היה לקבל מזון מהיר באופן מיידי ותוך דקות מועטות.
המזון היה פשוט, ההכנה הייתה מהירה, כל עובד ידע לעשות שם רק דבר אחד
מה שאיפשר למקדונלד'ס להעסיק עובדים בשכר נמוך ולהחליף אותם בכל זמן שרצו
שכן הם לא היו מומחים בעבודתם. היא הייתה מאוד פשוטה וחד-גונית.
כמה דוגמאות לדברים בסיסיים שאנחנו אכלים:
עופות:
תרנגולת מגיעה לבגרות, מרגע יציאתה מהביצה כאפרוח ועד לזמן שהיא יכולה להטיל
ביצים, תוך כ-80 יום. במערכת האינסטנט של תעשיית המזון העולמית, תרנגולת
מגיעה לבגרות תוך 48 יום.
תרנגולת כזו שוקלת בערך פעם וחצי מתרנגולת רגילה, היא "מהונדסת" ע"י מהנדסי מזון
וחוקרים לגדילה עם חזה גדול יותר ב-50% כדי לספק את הדרישות העולות לחזה
עוף בכל מיני צורות. משקל התרנגולת הגדול יותר לא בנוי לעמוד על כרעי תרנגולת
סטנדרטיים, כך שהם כבדות יותר לא יכולות לנוע ומתות יותר מתרנגולת "רגילה".
תרנגולות אוכלות יותר תירס ותוספי מזון מה שמשמין אותן יותר.
פרות:
הפרות, כמו שהטבע יצר אותן, צריכות לאכול עשב. בפועל הפרות אוכלות מעט מאוד, אם בכלל,
עשב והרבה מאוד תירס. בקיבה של הפרה, כמו שקיבות של כל בעלי החיים היונקים,
קיים חיידק הקולי העוזר לעיכול. הפרה היא בע"ח היחידי היכול לעכל תירס.
תירס הוא המרכיב העיקרי במזון הפרה מה שגורם למוטציות שונות של חיידקי הקולי הטובים
והפיכתם לחיידקי ה- E. Coli O157. חיידיקים אלו הם רעלנים ויכולים לפגוע בנו כאוכלי
בשר בקר. חיידקים אלו גם פיתחו עמידות בפני האנטיביוטיקה שמקבלות הפרות.
תירס:
בארה"ב יש שטחים עצומים של גידול תירס. התירס הפך להיות מוצר זול שכן הוא מהונדס.
אם בעבר היה ניתן לגדל 20 שיחי תירס על דונם אחד היום ניתן לגדל 200.
דבר דומה קיים גם בגידול פולי הסויה.
מהנדסי המזון הוציאו מהתירס המון מרכיבים שכמעט ואין מזון היום שאין בו מרכיב אחד
לפחות מהם. תוספות המזון האלו לא היו קיימות קודם. הוספה שלהם למזון המוכן הנקנה
בסופרמרקטים אולי לא מורגש בטעם אבל הגוף שלנו לא מורגל אליו.
יש תוספות שבאכילתם גורמים נזק בלתי הפיך לגוף שלנו..
עגבניה, מלפפון:
עגבניות ירוקות מוכנסות לתאים מיוחדים שבהם מזרימים גז אתילן "המבשל" את העגבניה ומביא
אותה אלינו לסופרמרקטים כעגבניה אדומה בשלה ועסיסית. הטעם של העגבניה הוא לא הטעם המקורי
הוא טעם של משהו שדומה לעגבניה. במהירות ההבשלה שלה היא מאבדת מינרלים וטעם.
מלפון חמוץ מחמיץ בבית בשבועיים או יותר בצנצנות היושבות על אדן החלון וסופגות שמש.
בתעשיה, מלפפון מחמיץ בתוך 3-4 ימים בתוספת של סודה קאוסטית, המוגדרת כחומר קרצינוגני (מסרטן)
אז יש שטיפות ויש בדיקות וכל מה שצריך נעשה אבל מי מבטיח שכמויות קטנות שנכנסות לגופינו
ומותרות בשימוש לא יערערו משהו שם ויגרו את התעוררות המחלה הנוראה הזו?
מלח, שומן רווי וסוכר אינם קיימים בטבע באופן עצמאי. הנדסת המזון הכניסה אותם לכל
סוגי המזון שאנחנו אוכלים. כל הפירות והירקות בטבע מכילים מרכיבים מאוזנים של מה שצריך לאכול.
ע"י שינוי של צורת הגידול, המהירות, הכימיקלים והתוספות אנחנו אוכלים מזון גרוע.
האריזות יפות, הסידור של האריזות על המדפים נאה אבל המזון הוא כבר משהו אחר.
אנחנו כצרכנים נבונים צריכים להסתכל על זה מנקודת מבט ביקורתית.
לקרוא תוויות, להימנע מלאכול אוכל מוכן, לקנות ולאכול יותר פירות וירקות טריים על חשבון מזון מהיר
ואוכל ארוז, מוכן.
לבשל בבית, לאכול עם המשפחה, מה שגורם לאיחוד לאווירה משפחתית, פחות מיקרוגל, יותר בישול
איטי על הכיריים, לחזור למקורות. אפשר לשנות את הדברים עם כל "ביס".
הערה אחת שמושמעת ברחבי העולם ע"י תעשיות המזון הגדולות היא שחייבים להאכיל את העולם.
ישפטו הלקוחות...
הערה: ממליץ לראות את הסרט Food inc.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
