KeyMan
|
| 12/2009
קיצבאות מהמדינה על רדיפות הנאצים
הוריי עלו לארץ בתחילת שנות השישים של המאה הקודמת
הם נישאו וברחו לארץ עם הסבתא שלי מצד האמא.
הסבל שהם עברו כל אחד לחוד מרדיפות הנאצים הוא קשה מנשוא
אני מנסה לתאר לעצמי מה הייתי אני עושה כנער בתקופה ההיא
למרות השירות הצבאי הקשה וששום דבר כאן במדינה לא קל להשגה
וצריך להילחם בבירוקרטיה, או בבנקים או בכל חולירע אחר כדי לשרוד
עדיין זה רחוק מרחק שנות אור ממה שסבלו אז.
הם הקימו בית בארץ וגידלו ילדים אבל הצלקות מאז קיימות
אני זוכר את אבא שלי שהיה אוסף את שאריות הסבון
והיה מחבר אותן אחת לשניה כדי ליצור שוב סבון...
לא הבנתי את זה אבל פעם כששאלתי הוא הסביר לי
שלא זורקים כלום. צריך להשתמש עד תום
בילדותי חשבתי שמשהו לא בסדר איתו
אבל כשגדלתי הוא הסביר לי
הוא מצא את הזמן והגיל שבו יכולתי להבין
לא רצה לספר לי לפני כן כי היה בטוח שלא אבין.
אני מספר את זה כי לפני כמה שנים כשהתעורר מעט
כל הנושא סביב פיצויים לניצולי השואה וצבר תאוצה,
כתבנו לכל המקומות האפשריים וקיבלנו המוני טפסים למילוי
חלקם היה צריך למלא בשפה האנגלית וחלקם בעברית
לצרף תעודות לידה ותעודות עליה וכל תעודה אפשרית
כל דבר היה צריך להוכיח
הכל היה חייב להיות רשום לפי סדר כרונולוגי
עבודת נמלים של ימים רבים
הכל נשלח למקומות הרלונטיים
הגיעו המון מכתבים
המון מיילים לתיבת GMAIL שפתחתי במיוחד בשביל אמא שלי
כי ציפיתי לעשרות מיילים
המסקנה מכל מה שהתקבל היה שהורי עלו לארץ מאוחר מדי...
עצוב מאוד מאוד
למה לא עליתם לארץ עד 1956?
כאילו שזו הייתה בחירה שלהם, כאילו הם רצו להישאר שם עוד כי
היה להם טוב...
להורים שלי יש שכנה אלמנה
היא עלתה לארץ ב-1953 מתוניס מאיזה כפר שם
והיא מקבלת קיצבה של 1500 ש"ח בחודש
אבסורד. היא קצת סבלה, כמו שהיא אומרת, ומקבלת קיצבה
ההורים שלי שאיבדו את המשפחות וחיו במשטר קומוניסטי
ועלו לארץ "מאוחר" נידונו לחיות מכספי ביטוח לאומי
עיניי לא צרה עניינה וזה בסדר שהיא מקבלת קצבה, אבל זה עדיין אבסורד.
פשוט בושה למדינה שמחכה שכל אלו הניצולים ימותו בחוסר כל
ושהעזיבון שלהם מהכספים האלו ישאר בקופת המדינה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
