KeyMan
|
| 4/2010
חג הפסח בניכר
במסגרת העבודה שלי אני טס יחסית הרבה בעיקר לארה"ב.
במסגרת הפגישות שלי כאן יוצא לי להכיר אנשים מעניינים, יותר או פחות.
חלקם משאירים רושם טוב ותמיד נעים לחזור ולפגוש אותם גם בפעמים אחרות.
באחת הפעמים הראשונות שהייתי בארה"ב הייתי בקליפורניה.
בפגישת ההיכרות הראשונה, הצגתי את עצמי, לא יותר מדי, אלא מי אני מאיפה אני מגיע
ומה הרקע שלי.
היינו בחדר כ-15 אנשים כולם מלאומים שונים.
היו 3 הודים, 4 סינים, 2 מסינגפור, אני וכל השאר אמריקאים מכל מיני מדינות בארה"ב.
(נשמע כמו התחלה של בדיחה, אני יודע... )
בהיותי הישראלי היחיד, התבקשתי בסוף אותו יום להקדיש 20 דקות להסביר משהו על ישראל.
קיבלתי את הזמן הדרוש וחשבתי לעצמי מה לספר? הרי דעות מוקדמות יש לכולם עלינו.
החלטתי לצייר את מפת קליפורניה ובתוכה לצייר את מפת ישראל, בערך כמובן.
סיפרתי להם שמדינת ישראל, בשיטחה נכנסת בערך 10 פעמים בשטחה של קליפורניה...
ועל הלוח ציירתי בנפרד בהגדלה את המדינה עם ים המלח (בצורתו הישנה) והכנרת
ות"א, ירושלים, נצרת (שהייתי בטוח שהנוצרים שם ישמחו לדעת איפה זה) ובסוף הוספתי
את מיקום העיר שבה אני עובד.
את רובם זה עניין ושאלו שאלות שונות.
בסוף הודי אחד שאל אותי איפה זה רצועת עזה...
ציירתי לו את זה בקצה השמאלי התחתון של מפת ישראל.
והוא מייד חישב ואמר שנראה לו שרצועת עזה נכנסת בתוך מדינת ישראל 20 פעם...
ואז הוסיף, איך ממקום כזה קטן יוצא כל כך הרבה רעש תקשורתי בעולם...
אחת מהנוכחים הייתה דר' לפיסיקה שאני בקשר מקצועי איתה לאורך השנים.
בפסח הנוכחי, יום אחרי החג, נפגשנו במסעדה כאן וישבנו לארוחת ערב.
הבאתי לה מתנה ספר על ישראל באנגלית עם הדגשה על המקומות החשובים לנצרות.
יחד עם זה באתי עם ההגדה של פסח שלקחתי איתי מהארץ.
אחרי שאכלנו דיברתי איתה על מה זה פסח בשבילי ובכלל בשביל העם היהודי.
להדגמה השתמשתי מדי פעם בספר ובתמונות שיש בכל הגדה, והסברתי לה מה המשמעות של
החג בעיניי היהודים כולל שירה, בקול חלש, כדי שלא יברחו כל יושבי המסעדה.
ישבנו שם 4 שעות...
היא פשוט הוקסמה מהסיפור ומההגדה עצמה.
שאלה שאלות שלא היו לי תמיד תשובות עליהן אבל בכל מקרה ניסיתי את כוחי לענות תשובות.
כמו איך אנחנו בטוחים שבאמת ים סוף נחצה לשניים, והאם אנחנו בנינו את הפירמידות באמת...
בהיותה דוקטור לפיסיקה היו שאלות "מקצועיות" שלא יכולתי לענות.
בסוף הארוחה נפרדנו לשלום עד הפגישה הבאה.
היא שאלה אותי אם אפשר יהיה לקבל את ההגדה והייתה מוכנה לשלם עליה.
ההגדה שבאתי איתה הייתה אחת משתיים שקיבלתי בדואר כאות הוקרה על תרומה ל"עמותה לילדים בסיכון"
הסברתי לה שאני מפקיד בידה משהו חשוב מאוד בשבילי לא רק בגלל ההגדה עצמה אלא
מהיכן קיבלתי אותה. היא שמחה כפליים...
אני חוזר עוד כמה ימים לארץ ומשאיר כאן משהו חשוב.
משהו שאולי יהיה מעין שגריר של העם היהודי במקום הזה שיהודים או ישראלים
לא מגיעים לכאן בתדירות גבוהה כמו נגיד לניו יורק או לוס אנג'לס.
מצידה היא הבטיחה לי לשמור על ההגדה כדבר מאוד חשוב מבחינתה.
שיהיה לכולכם חג שמח ומועדים לשמחה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
