תמיד משמח אותי לחזור הבייתה.
יש דברים קטנים שאנחנו רגילים אליהם ולא שמים לב אלא רק אחרי שלא היינו
שם הרבה זמן.
למרות שהמקום הזה בארה"ב משמש לי כבית שני, כשאני נמצא שם כמובן
הבית הוא בארץ.
מזג אויר כל כך טוב, קריר ויורד גשם, רוב השנה הטמפ' הן סביב 20 מעלות
אין חמסינים, אין אבק בבית (או שמא נגיד חולות...) לא קיים כאן המושג "סופת חול"
הרים מושלגים ברוב ימות השנה ואפשר לעשות סקי כמעט כל השנה.
בעמק, חנויות ענקיות ולמרות שלא חסר כלום בארץ, אין מקום אפילו להתחיל להשוות.
אני לא בטוח שהייתי מוכן לחיות כאן כתושב.
לא אכנס לסיבות אבל בגדול האמריקאים חיים במעגל חברתי משלהם.
קשה מאוד להיכנס למעגל הזה ושלא כמונו הישראלים שפתוחים לאחרים ויש לנו את החמימות
לקבל לתוכנו אחרים (לא את כולם אבל את הרוב) כאן הכל קריר כמעט כמו מזג האויר.
אני יכול לכתוב שעות ומיליוני מילים על השוואות, חיובי ושלילי, למה להיות שם ולא בארץ וגם להיפך
אבל אני חושב שאתן לתמונות לדבר בעד עצמן.
מבחר מצומצם ממצלמת הסלולרי שלי בשבועיים האחרונים עם הסברים קצרים שלי:
3 תמונות של עצי דובדבן שנמצאים בזמן הפריחה שלהם. מאוד דומים בצבע לשקדיה
אבל אין כמו השקדיות שלנו...
אחד המקומות המעניינים ביותר כמקום עבודה נמצא סמוך למקום שאני בא אליו כדי לעבוד כאן.
המקום הוא NIKE head quarters או המשרדים הראשיים של נייק בחלק הזה של צפון אמריקה.
המקום מוקף בירוק, משטחי כדורגל, ריצה, חדרי כושר שאולי באולימפיאדות יש את הציוד שיש בהם,
בריכות שחייה אולימפיות מקורות ומחוממות משרדים, הרבה מים וגם...ברווזים שמסתובבים חופשי.
לא נראה לי שיש מישהו שלא היה מוכן לעבוד במקום כזה...בנוסף, בכניסה למתחם יש מפלי מים
שמובילים לבריכה ענקית ובה שוחים ברווזים ועופות מים אחרים.
מסלול ריצה היקפי במתחם של "נייק" שעשוי משבבי עץ מיוחדים שיכולים לספוג את עוצמת הנחיתה
של הרגליים הרצות. כאן גם מתקיימים ניסויים בנעליים וציוד ריצה חדיש מתוצרת "נייק".
מקום שאני תמיד שמח לחזור אליו. זו השכונה שגרתי בה תקופה ארוכה מאוד (החלק המזרחי שלה)
אפשר לקבל "סינוור" מהירוק ירוק הזה בכל מקום ולקנא בכמויות המים האדירות שיש כאן.
הייתי חייב תמונה של משטרה מקומית כאן.
גם כששוטר עוצר אותך הוא מתייחס אלייך בכבוד ותמיד זה יהיה "אדוני, בבקשה, תודה" וכו'.
אין "סחבקיה" עם השוטרים ויש את הכבוד המגיע לשומרי החוק.
אחד הדברים המוזרים, ניתן לקנות נשק בסופר מרקט (כמו זה שבתמונה) או בכל חנויות
הספורט הגדולות. כמעט ואין שום בעיה לאזרחים מקומיים לקנות נשק.
(המחיר שנקוב עליהן הוא אמיתי והנשק שבתמונה אמיתי לחלוטין)
החלק הצפוני של השכונה שגרתי בה. כל הבתים שם עשויים מעץ כמו ברוב המקומות בארה"ב.
הפנטאווז שבתמונה היה שייך לי תקופה ארוכה.
כל פעם שאני בא לבקר כאן, אני חייב להגיע למקום הזה. יש לי זכרונות טובים
מהמקום. השקט, הניקיון, הסדר המופתי משרים שקט ושלווה.
פינה לילדים במרכז של חנויות. בית עץ אמיתי ועצום שעומד על מבנה מיוחד ומחוזק
לתמוך בילדים ובהורים ולהנאתם.
דברים מאלפים יש כאן, והדבר הראשון שאני עושה כשאני מגיע הבייתה זה להוריד נעליים
ולהרגיש מרצפות. כאן הכל בנוי מעץ עם שטיחים מקיר לקיר מה שמשרה אווירה חמימה ונעימה
אבל אין כמו מגע של "בלטות" ביחוד בקיץ...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
