לפני כמה חודשים התבשרנו על קידוח "תמר" מול חופי חדרה.
בשבוע שעבר התבשרנו כי קידוח "לוויתן" מול חופי חיפה הוא יותר גדול ושמתחת לשכבות הגז יש נפט.
כל הקידוחים האלו נמצאים במים הטריטוריאליים של ישראל.
זו בשורה טובה אחרי שבשנות ה-70 כשישראל הייתה בסיני וקדחה באבו-רודס
האשימו אותנו כי השחלנו את המקדחים באלכסון וגנבנו מהמצרים נפט...
כשכולם מדברים "ירוק" ומנסים למנוע את ההתחממות הגלובלית, אם היא אכן קיימת,
מחפשים חלופות להנעת העולם ולא דרך הנפט, בשורה כזו של מציאת גז
בכמויות שיכולות להספיק לצרכיה של המדינה לעשרות שנים היא בשורה חשובה.
אם וכאשר הדברים האלו יתממשו לכדי ניצול אמיתי של המשאב הזה
נוכל להיות עצמאיים ולא תלויים בנפט שמגיע מבחוץ, וגם לא בגאז ממצרים
למרות שצריך לראות את ההסכמים ביננו למצרים.
כמובן שזה מצריך בדיקות שיקחו הרבה חודשים טובים, אבל אם זה יהיה נכון
נהפוך בין לילה למעצמת גאז.
המחשבה הראשונה שעלתה לי בראש הייתה על המונופול של בתי הזיקוק בחיפה
הנמצאים בבעלות האחים עופר והחברה לישראל.
אני תוהה האם הם יסכימו לוותר על המונופול הזה ויתנו למדינה להשתמש בגאז.
זה יכול להוות תחליף מצויין ולתת עצמאות כלכלית למדינה, אולי לא באופן מיידי אבל לעתיד.
מחשבה נוספת היא אולי אחרי 2000 שנה (בערך) שבני ישראל הלכו 40 שנה במדבר
והגיעו למקום הצחיח הזה שאין בו שום מחצבים או נפט, אולי באמת מי שהוליך אותנו
לכאן ידע על מה הוא מדבר?
האם זה לא מקרי שעתודות העולם בנפט מצטמצמות והולכות והעולם מודאג
הנה כאן ליד האף שלנו, בעצם מתחת לאף שלנו, בחצר הקדמית של המדינה הקטנה
יש לנו את מה שצריך כדי לספק אנרגיה להרבה מאוד שנים קדימה, וזה לא רק שלא מזהם
אלא אפילו נחשב כמהלך ירוק ונקי.
דבר אחר שצף ועלה, הרי המקום הזה נפיץ מיסודו. כל דבר יכול לגרום למלחמה.
פעם זה יהיה המים הלא מספיקים, פעם אחרת זה יהיה המלחמה על מקורות הנפט
והנה יש סיבה נוספת למלחמה, מקורות גאז.
היו עוד מחשבות אפוקליפטיות אבל נעזוב את זה...
אולי באמת נהפוך ממדינה סתם פלצנית למדינה מפיקה משהו טוב מפלצנותה? 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
