מזמן סיימתי את ביה"ס ולפני שנה מצאתי את עצמי מחליט ללמוד.
אוניברסיטה זה לא בי"ס וכל אותם סיסמאות שמסבירות שכאן זה רציני.
להיות סטודנט היה החלום הרטוב שלי.
הריח של הספרים, מחברת חדשה, תיק, עטים ומרקרים צהובים.
אז הספרים הרבה יותר עבים, חלקם בעובי של הארי פוטר
מחברות עם כריכה עבה ומיוחדת שהבאתי מחו"ל (50 מחברות...שיהיה. כל אחת במחיר של דולר לא תקנה?)
תיק של Targus מיוחד ברמת גימור מעולה שיחזיק גם לנכדים שלי נראה לי...
ועטים ומרקרים חדשים שהריח שלהם נעים בשבילי.
ככה התחלתי לפני שנה.
וחשבתי לעצמי מתי זה יגמר לי?
מתי אגיד חאלס אני לא בנוי להיות סטודנט?
גם עבודה, גם משפחה וגם תחביבים למי יש זמן גם ללמוד?
וללמוד אפרופו זה ללמוד.
אוניברסיטה פתוחה זה לשבת בא-מ-ת וללמוד. להקדיש הרבה שעות.
הרבה עבודה עצמית ובעצם אתה אדון לעצמך.
כך עברה עלי שנה ראשונה.
עם האוכל הא התאבון. כך אני מרגיש. כל כך טוב עושים לי הלימודים שאני הולך עם
זה קדימה בכל הכוח.
מחר אני הולך למבחן ראשון ב"התנהגות צרכנים" ובעוד שבוע וחצי מבחן ב"ניהול השיווק".
שני קורסים בכל סימסטר (נעזוב את העניין הכספי) זו מטלה קשה בשביל אנשים שעובדים.
אבל אני שמתי לי מטרה ואני הולך לכבוש אותה (כמו בימים הטובים...לכבוש)
הנה גיליון הציונים שלי בשני הקורסים האחרונים(גם בשאר הסימסטרים הציונים דומים...)
חסרות הבחינות כאמור אבל אני מקווה ובטוח שהן לא יהיו בהרבה פחות ממה שהשגתי עד היום.
נראה מה אקבל במתנה מהמשפחה לאור השגיי בלימודים... 


מחפש רעיונות למתנה...
