הוזמנו למסיבת חנוכת בית של זוג ממקום העבודה של זוגתי.
זה לא בית, זה מקום ענק.
250 מ'ר בנוי, 7 חדרים וסלון גדול, מרתף בגודל עוד חצי בית (לא כלול ב-250 מ'ר )
גינה של חצי דונם, וילד אחד.
לא רוצים יותר מילד אחד. לדעתי קצת אגואיסטים, שלילד לא יהיה אחד לריב איתו...
היה קייטרינג ושולחנות גבוהים כאלו צרים, ששמת עליהם 3 צלחות ו-2 כוסות וכבר אין מקום.
לקחנו צלחת כל אחד וכוס יין.
מצאנו שולחן כזה שבדיוק מפנים ממנו את הצלחות והלכנו לשם.
דיברנו ביננו אם היינו מוכנים לגור בכזה בית גדול, והתשובה הייתה לא.
התקרב לעברנו זוג לא מוכר.
נראים קצת יותר צעירים מאיתנו.
היא הייתה לבושה בחצאית שחורה כמעט מיני וחולצה לבנה שקופה, חזיה לבנה עם תחרה
שלא היה צריך עיניי רנטגן כדי לראות. נעלי עקב, מאופרת קלות, שיער ארוך. אישה נאה מאוד.
הוא היה לבוש במכנסיים שחורים, חולצה לבנה, בכיס החולצה נח לו אייפון מצועצע.
"אפשר להצטרף" שאלו
בטח למה לא. אמרנו.
עמדנו שם כמחצית השעה. הכרנו.
כל אחד מהם עצמאי, הוא יועץ מס ומתעסק בפיננסים והיא מזכירה בכירה באחת מחברות התעופה.
לאחר שיחה של חצי שעה הלכנו לחפש מקום לשבת.
בגינה היו מפוזרות כורסאות קש עם כריות לבנות סביב שולחנות קטנים.
מצאנו לנו מקום כשרוב האורחים הלכו לעשות סיור מודרך בבית.
אני וזוגתי ישבנו על כורסא כפולה וכל אחד מהם בכורסא נפרדת.
קובי וגליה.
קובי קיבל שיחת טלפון והתנצל בהבעת פנים של מישהו חשוב ונעלם מעינינו.
נשארנו לשבת עם גליה.
"כמה שנים אתם נשואים" שאלה גליה
סיפרנו לה וסיפרנו גם איך הכל התחיל חתונה ירח דבש ילדים וכו'.
איך זה אצליכם, שאלה זוגתי.
"לנו אין ילדים, זו החלטה שלנו, יותר נכון שלי" אמרה גליה.
אני וזוגתי הסתכלנו עליה קצת בפליאה אבל כל אחד ישן בצורה שהוא מציע את מיטתו, כדברי האימרה.
ולא ידעתי כמה הביטוי נכון, עד המשפטים הבאים.
"אני וקובי חיים במערכת נישואים פתוחה. יש לנו את החיים שלנו ביחד אבל לכל אחד
יש את החבורה שהוא מסתובב איתה גברים/נשים. יש לנו מחוייבות אחד כלפיה שניה
אבל אנחנו לא מחויייבים מינית אחד לשניה..." אמרה גליה והתבוננה בנו.
שמענו על זוגות כאלו אבל לא פגשנו או דיברנו עם זוג כזה מעולם, אמרנו כמעט ביחד.
איך זה מתנהל בכלל? אתם לא שוכבים אחד עם השניה כבעל ואישה? לא נוסעים לחופשות יחד?
איך דבר כזה עובד?
"יש לנו בית לתחזק, תשלומים, קניות, עוזרת, מכוניות, תיקונים כמו כל בית סטנדרטי. אבל נגיד
כמו הערב הזה, אם אנחנו מגיעים ומישהו מוצא חן בעיניי, קובי לא יסתכל עלי בקנאה אם אפלרטט
איתו או אתקרב אליו יותר מדי. גם אני לא אעשה את זה לקובי." גליה אמרה
אז אם את מוצאת כאן מישהו שמוצא חן בעינייך תנסי להתחיל איתו כדי לספק את עצמך? קצת התקשיתי להאמין
זוגתי בעטה בי ברגל לאות שאפסיק...
אני הולכת לחפש איפה השירותים בבית הענק הזה, תיכף אשוב. אמרה זוגתי.
גליה התיישבה לידי כשהמקום עוד היה "חם" ולא חיכתה הרבה שזוגתי לא תראה...
"קובי ואני עמדנו מהצד והסתכלנו על כל מי שהגיע לכאן. יש כאן 40 אנשים בערך. התבוננו בכם.
אל תעלב אבל זוגתך לא מצאה חן בעיניי קובי, הוא אוהב יותר מלאות, כאלו שיש מה להחזיק בהן,
לזוגתך יש גוף אתלטי והוא ממש לא בקטע. אתה בקטע שלי" אמרה גליה בצורה ישירה וחד משמעית.
נעתי שלא בנוח בכורסא וניסיתי טיפה להתרחק.
כגבר הוחמאתי מאוד מהמילים שהיא אמרה שם, לא ידעתי להגיד במדוייק עד כמה המילים שלה
והמחמאות אמיתיות או היא סתם מנסה אותי, יכול להיות שגם וגם. מה שבטוח הרגשתי שאם היינו לבד,
היא הייתה עושה דברים אחרים.
"אתה הטיפוס שלי, גבוה, מוצק, בנוי טוב כתפיים רחבות, עיניים ירוקות, גומת חן, ידיים חזקות
הסתכלתי לך גם על אצבעות הידיים וכפות הידיים כששתית...יש לזה משמעות, אבל אני בטח לא מחדשת
לך כלום נכון?" גליה חייכה.
לא יודע אם הרוח שינתה את כיוונה או המרחק ביננו התקצר, אבל הבושם של גליה הגיע לאפי.
"תראי אנחנו לא מנהלים מערכת נישואים פתוחה." אמרתי. " לא נכנסים לחיינו או יותר נכון למיטה שלנו
גברים ונשים שאנחנו חפצים בהם. יש בטח לכל אחד מאיתנו פנטזיה חבויה אי שם בתת מודע, אבל
אולי הפנטזיות האלו לא תתקיימנה לעולם בטח לא בצורה הזו שאתם חיים בה.
אנחנו קנאים מאוד לפרטיות ולעיסוקים שלנו גם בעבודה וגם בשעות הפנאי. תסבירי לי איך אתם יוצאים לבלות?
לי זה נראה כמו "מסע ציד" לדוגמא כמו הערב. בין היתר באתם לחפש בן/בת זוג בנוסף. לא?" שאלתי בזהירות.
"אנחנו לא בקטע של החלפת זוגות או אורגיה. ממש לא. אנחנו יכולים ללכת למועדון לדוגמא, וכל אחד מאיתנו יצא
עם בן זוג אחר לסיים את הערב. קובי יכול למצוא מישהי וללכת איתה למקום אחר, לעשות סקס, להקריא
לה משירי חיים נחמן ביאליק או לערב קריוקי, וגם אני אותו דבר. יצא לי כמה פעמים לצאת מבר עם בן זוג
שנדלקתי עליו ונסענו לבית שלו, עשינו סקס התקלחתי וחזרתי הבייתה.
באחת הפעמים קובי הגיע יותר מוקדם ממני, לא יצא לו מה שהוא חשב, נכנסתי למיטה והוא התעורר.
העברנו חוויות וגם עשינו סקס ביחד, ואנחנו עושים את זה הרבה ביחד, הלכנו לישון באותה מיטה..." כך גליה.
זוגתי הגיעה והתיישבה בכורסא ליד...
"ראיתי את שניכם מרחוק אתם נראים לי אחלה זוג ביחוד שהתקרבתם אחד לשניה" עקצה זוגתי בכל העוצמה.
"אני אלך לחפש את קובי" אמרה גליה וקמה ממקומה לידי.
"היה נעים לפגוש אותכם הערב, עולי ניפגש שוב באחד הפעמים" אמרה גליה
לא נראה לי שניפגש, אמרה זוגתי. 
למען הסר ספק, לא הייתה לי שום כוונה לעשות משהו עם גליה, אבל זה היה מבחן רציני.
זוגתי שבוטחת בי הייתה כעוסה עליה ולא עלי, על הבוטות והישירות של גליה.
בעינייה זה היה זול וזנותי, אחרים יגידו אולי שזה לא כך. הכל תלוי כמובן בנקודת המבט.
מיליון מחשבות עברו לי בראש באותם רגעים כשישבתי מול גליה.
מהכי פרועות ומפנקות וכלה באלו הכי מבעיתות ומפחידות כל זוג.
איך אפשר במחשבה בריאה וצלולה לשכב עם מישהו להתקלח ולחזור הבייתה לשכב עם הבעל או האישה.
ועוד להעביר על זה חוויות?????
אולי אני שמרן מדי, אולי זה עדיף על בגידה?
הטרידה אותי המחשבה במקרה שהאישה נכנסת להריון, איך יודעים מי האבא? זה מעניין את מישהו?
מצב כזה יכול להוליד ממזר בלי שום בעיה לפי ההלכה היהודית.
למה להתחתן? הרי זה כמו ללכת עם ולהרגיש בלי? מה הרעיון שעומד בבסיס של זה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
