המקור: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3959802,00.html
ומקור נוסף:
אז, מה קורה עם הכור בבושהר?
ההיסטוריה חוזרת וזה היה פשוט צפוי, צפוי למי שיודע על מה הוא מדבר ומבין קצת בעניין ויודע גם טיפה היסטוריה.
בלימוד יחב"ל (יחסים בין לאומיים) למדתי שיש 3 סוגים של שינויים במערכות העולמיות.
שינוי, המשכיות ומחזוריות.
שינוי הוא שינוי, מה שהיה לא דומה למה שקורה כרגע
המשכיות משהו שקרה מוביל למשהו עכשווי או עתידי
מחזוריות דברים דומים שקרו בעבר קורים עכשיו במחזוריות מסוג סינוס. כלומר השחקנים יכולים להיות שונים
הטכנולוגיה שונה והמקומות אחרים, אבל הדברים הגרעיניים נשארים קיימים, לפחות על פניו.
צרפת הטילה אמברגו נשק על ישראל בשנות השישים.
האמברגו דחף את ישראל להמציא וליצור כלי נשק באופן עצמאי בלי תלות בצרפת או בעולם.
כך יצרנו לבד את הכפיר, את המרכבה ועוד טילים ואמצעי משחית אחרים בלית ברירה.
והמחזוריות כאילו צועקת אלינו מעל דפי ההיסטוריה.
ישראל מבקשת טילים חודרי בונקרים, אמצעי תקיפה משופרים ועוד דברים שישראל מבקשת מארה"ב
וארה"ב כאילו לא שומעת. בקשות לתקיפה (לפי העיתונות) מקבלות תשובה שלילית, נו, אי אפשר לשבת
בחיבוק ידיים.
ישראל נאלצת להשתמש בראש שלה ובשיטות שלה שהיא יודעת לעשות הכי טוב.
בדיוק כמו הסיסמאות על סמלי שירותי הביטחון הישראלים:
המוסד - באין תחבולות יפול עם.
השב"כ - מגן ולא יראה.
אנחנו נשיג את מה שצריך ולא חשוב באיזה קיר צריך להיכנס, לעקוף או לפוצץ.
רקיחת תחבולות ועשיה בשקט עד מתן התוצאות המיוחלות.
אז לא נותנים לנו להיכנס בדלת הקדמית? ניכנס בדלת האחורית בדיוק כמו שצריך לעשות.
עכשיו לכו תשברו את הראש. אין ספק שהמרצה שלי בקורס יחב"ל אמר שאנחנו חיים
באחת התקופות המעניינות ביותר מבחינה בינלאומית, כרנאה שהוא ידע על מה הוא מדבר
בלי לדעת הרבה...
(אני מחכה לשמוע את ההכחשות וההתפתלויות בעולם)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
