בנעורתי המוקדמת אספתי בולים.
זה היה שכיח אז.
היום אני לא יודע כמה עוד אוספים ואת מי זה מעניין בעידן הדואר האלקטרוני.
יש לי אלבומים עם בולים מכל העולם בכל הגדלים והצורות.
בולים עם צבעים מדהימים ועם סיפורים מאחורי כל בול.
ממי קיבלתי, מאיפה נשלחה המעטפה, איזה חותמת יש על הבול, מתי הוא יצא ועוד.
אבל בולים זה לא הפואנטה.
הפואנטה היא מעטפת היום הראשון.
מה זה אומר?
באותו יום בו השירות הבולאי מנפיק את הבול ומוציא אותו למכירה לציבור
הוא גם מנפיק מעטפה מיוחדת.
המעטפה יכולה להיות מעטפה פשוטה או מעטפה שצוירה בידי אותו אומן
שצייר את הבול.
מה שסוגר את הפריט המעניין הזה הוא החותמת.
החותמת מעוצבת לפעמים באופן מיוחד לאותו יום ולפעמים היא רק חותמת הנושאת
את תאריך ההנפקה.
אני רוצה לחלוק איתכם מעט מהאוסף של עשרות מעטפות ששוות הרבה מאוד כסף.
אבל השווי האמתי שלהן הוא הערך הסנטימנטלי שלהן ולדעת שבאותו יום שבוא יצא הבול לעולם
הייתי שם וקניתי את המעטפה הזו חדשה עם ריח של דפוס...

1975...לפני 35 שנה. כבר אז דיברו על שמירה על איכות הסביבה. אף אחד לא המציא את זה היום.
להגיד שזה עזר? לא נראה לי...

סדרת בולים לכבוד פורים עם קטעים מגילת אסתר. צבעי פורים כאילו הבולים התחפשו.


אולימפיאדת השח-מט 1976

בולים לשלום...גם אז היו אופטימיים לפני ששמעון פרס הכריז על "מזרח תיכון חדש".
על המעטפה הזו הודפס השיר "קופסת צבעים" של טלי שורק.

בול ההתנדבות בדמות הסיפור "מעשה בסבא אליעזר והגזר"...



בול ומעטפת היום הראשון לכבוד יום העצמאות המאתיים של ארה"ב.
הבול יצא שלושה שבועות אחרי יום העצמאות אבל מהם 3 שבועות מול 200 שנה? 

100 שנה לאם המושבות פתח תקווה.

בול לציון האחזות ה-100 של הנח"ל. הקיבוץ נקרא חולית.
חולית נמצאת לא רחוק ממחסום כיסופים בגבול רצועת עזה.

במלאת שנה למאיץ החלקיקים במכון ויצמן (הוקם ב-1976) הוצא הבול הזה.
המאיץ אינו בשימוש היום.

סדרה של חמש בולים (יש עוד מעטפה עם 2 נוספים) לציון יום הזיכרון לחללי צהל 1978 תשל"ח.

בולים עם סדרת אישים במלאת 30 שנה למדינה.
מימין לשמאל, אליהו גולומב, משה סנה, דוד רזיאל, יצחק שדה ואברהם שטרן (יאיר).
מעניין כמה מהנוער היום יודע מי הם האישים האלו שהקימו את המדינה ולחמו בשבילה.

אחת המעטפות הכי משמעותיות באוסף.
בואו של סאדאת לבאר שבע.
אני זוכר שהיה קראוון ליד העירייה ומכרו בו מעטפות כאלו.
הכמות הייתה מוגבלת כאמור, חזרתי הבייתה עם מעטפה, מכות יבשות ופנס בעין.
נלחמתי כדי לזכות להיות אחד מהמאושרים שמעטפה כזו תהייה ברשותו.
חתיכת היסטוריה יש בבולים וכאן גם בתאריכים ובחותמות המיוחדות המוטבעות על גבי המעטפות.
אפשר ללמוד היסטוריה לא רק מהספרים.
לחיות בתקופות היסטוריות זו פריוילגיה שלא כל אחד זוכה בה.
לראות דברים ומאורעות היסטוריים המתרחשים לנגד עינייך ואתה זוכה להיות חלק מהם.
