זה פוסט ה-400 שלי.
לתקופה שאני כאן...זה מכובד מאוד.
ואני רוצה להקדיש אותנו למקצוענים ולחובבים שביננו.
בקשר לבלוגרים כאן, למקצוענים הכותבים מעצמם מבפנים מהכאב והשמחה ויודעים להביע את הכל במילים
ולחובבים שלומדים לאט לאט (כמוני) להביע את דעתם ואת עצמם בפומבי.
לרובינו יש מקצוע.
יש כאלו שעושים אותו הכי טוב שאפשר
ויש את אלו שממש לא ונראה כאילו הם חובבים או לא מקצועיים.
אבי נהג לומר שיש כמה סוגי אנשים:
סוג אחד אנשים שמרוויחים הרבה כסף, מקצועיים אבל לא אוהבים את המקצוע שלהם.
סוג שני אנשים שמרוויחים מעט כסף אבל אוהבים את המקצוע (שבדרך כלל הוא תחביב)
והסוג השלישי, המועדף, אלו שהפכו תחביב למקצוע ומרוויחים בו הרבה כסף.
מהסוג השלישי כמעט ואין ואני חושב שהרוב הולך לסוג הראשון.
לפני שבוע קראתי לטכנאי של הוט לבדוק את הממיר מכיוון שהוא כל הזמן כבה.
הגיע הטכנאי "המקצועי" וגילה שיש נתק בכבל בין הממיר לשקע.
הוא היה בדיוק 5 דקות וגילה בקיאות גדולה.
אחרי החלפת הכבל בדקנו חלק מהתחנות בממיר והכל עבד וגם הממיר נתן אותות חיים.
יומיים אחרי ביקורו של הטכנאי המקצועי, שמתי לב שלא רואים ערוצים 1,2,10.
מכיוון שאני יודע שהם משדרים באותו תדר של RF הבנתי שמשהו משותף
לא תקין.
קיבלתי טכנאי "מקצועי שני" שביטל את עבודתו של קודמו וישר הלך לשקע
הממיר שעל הקיר. הוא הראה לי שיש שם נתק בחוט וקילל את הטכנאי
הקודם שגרם לו להגיע כדי לפתור בעיה כזו פשוטה.
להפתעתי הרבה, ראו את כל הערוצים כולל אלו שהיו חסרים.
אמרתי תודה ואחרי 10 דקות הטכנאי הלך.
לא עברו יומיים והממיר שוב לא עבד...
צעקות שלי במוקד הוט והרמת הקול מעבר למה שאני נוהג לעשות
שלחו לי באותו יום טכנאי שבא עם ממיר אחר.
2 דקות עבודה, בשקט, ללא קללות על האחרים והממיר הוחלף.
ובא לציון גואל.
הסיפור יכול להיות מצחיק אם הוא לא היה שייך למשהו חשוב והוא מקצוענות.
אני לא נוגע למשל בכל ענייני החשמל בבית למעט דברים פשוטים כי אין
לי את הידע הנחוץ לכך ואני יכול לסכן את חיי וחיי המשפחה אם אני מבצע
משהו שיכול להזיק ולגרום למוות.
אבל יש כאלו שעושים כל מיני חיבורים זמניים וחפיפניקיים רק כדי לא להשקיע
את הכסף במשהו שחייב לעסוק בו איש מקצוע.
הרבה שנים שיש לי רכב מליסינג ואני לא יודע מה זה לעמוד בתור לטסט או להכנס למוסך.
כשהיה לי אוטו משלי הקפדתי ללכת למוסך מורשה כדי לתקן תקלות כבדות.
פלגים ושמנים כולל פילטרים הייתי מחליף לבד, אבל מה שהיה דורש ידע מקצועי
לא הייתי נוגע בו, כי אין ברשותי ידע וכלים יעודיים מתאימים לכל עבודות המוסך.
עבודה מקצועית של מוסך המוסמך לתקן תקלות ברכבים כמו מוסך מורשה או מוסך בכלל
היו בעיניי תמיד המקום היחיד. רכב הוא כלי רצח. ואם לא מטפלים בו נכון הוא יכול לגרום
לנזק גם למשתמש וגם לאחרים בכביש.
לא לחינם הוצאה התקנה שאם מתברר שרכב שהיה מעורב בתאונה תוקן אצל "חאפר", בעל הרכב
יענש לפי הקבוע בחוק.
אנשים לא מבינים שהם מסכנים את חייהם בתמורה לחיסכון בכסף. זה נכון שמוסכים יקרים אבל אני
מעדיף לשלם ולהיות בטוח ואולי לא פחות חשוב, לקבל "תעודת אחריות" על עבודה שנעשתה.
אני מגיע מחברה ששמה לה בראש סדרי העדיפות את הבטיחות של העובדים ואת המקצוענות.
הסתובבתי בהרבה מפעלים בארץ וגם בעולם לראות איך שם מתנהגים בנושא הבטיחות.
וזה היה כל כך ברור. מפעלים וחברות שעבדו מסודר ובמקצועיות מרשימה, גם נושא
הבטיחות היה שם ברמה גבוהה כמו כל שאר הדברים המתנהלים במקצועיות.
לעומת זאת ראיתי מקומות בכל מיני תעשיות שמייד רואים שיש לך עסק עם מקום
"מצ'וקמק" החל במדי העובדים שלא היו נקיים או מסודרים ועד חיבורי חשמל וצנרת
זמניים שרק אלוהים ישמור מתי יקרה שם נזק אקוטי.
חיל האוויר, לטעמי, ואני לא בא משם, מוביל בעניין המקצוענות בצבא שכן שם כל טעות קטנה יכולה לעלות ביוקר רב.
כל מפתח ומברג שמוצאים מהמחסן לצורך תיקון או טיפול במטוס, נספרים ומוחזרים למחסן.
במקרה שחסר כלי, משביתים את המטוס ועושים חיפוש עד שמוצאים את האבידה.
מקצוענות לשמה.
ההבדל בין חובבנות למקצוענות יכול לפעמים להיות הבדל בין חיים ומוות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
