אחרי השריפה בכרמל נדמה שחוץ מצעקות פוליטיות כאילו הכל השתתק.
אני לא רוצה לדבר על האסון הבא.
כבר מחכים לנו בפינה אסונות, בדמות אסון אווירי בנתב"ג, ששם יש קטסטרופות
של כמעט תאונה מדי כמה ימים, ועד לרעידות אדמה שבה, לטעמי, כל אחד לנפשו.
בפירוש כך אם בשריפה בכרמל ראינו את מערך הכבאות קורס, מעניין מה יהיה
דינו של מערך הרפואה...
יש כתבות ב-YENT על "האסון הבא" מומלץ לקרוא, לא לבעלי לב חלש.
מה שאני רוצה לומר אלו דברים שעכשיו אחרי שראינו כל מה שקרה בשריפה
הגדולה בכרמל, כל אחד צריך לקחת את הלקחים הבייתה. בקטנה.
כל אחד יכול לעשות דברים על מנת שהוא ובני ביתו לא יהיה בסיטואציה
דומה ומפחידה של אש בבית מגורים.
נתחיל מכמה עובדות כדי להכנס לעניינים:
1. אדם ממוצע יכול להימצא בחדר אפוף עשן למשך 6.2 שניות עד לאיבוד הכרה.
תחשבו על זה. זה אפס. אדם יכול לעצור את נשימתו מתחת למים לדקות בודדות
ולא יכול לעשות כך באוויר. הגוף בנוי כך שהוא יגן על עצמו מתחת למים בעוד
שבאטמוספירה הוא לא מסוגל, אלו שרירים בלתי רצוניים.
מסקנה, בזמן שריפה לברוח.
2. בשריפה יש תהליך בעירה שדורש 3 מרכיבים.
זה נקרא "משולש האש". המרכיבים הם חמצן, חומר בעירה וחום.
חמצן יש באוויר (21%) חומר בעירה יכול לשמש כל דבר, כי כל דבר בוער
וחום יכול להיווצר מתגובה כימית, חיכוך, ניצוץ או מקור חום חיצוני.
על מנת להפסיק אש יש לבודד את אחד מהגורמים.
3. בחדר מגורים סטנדרטי בשיא השריפה הטמפ' יכולה להגיע ל-1200 מעלות צלסיוס.
ניתן לצאת מבית שמתחיל לבעור ב-30 שניות הראשונות אח"כ רוב הסיכויים הם לרעתנו.
4. יש בעירה מושלמת ויש שריפה (לא מושלמת).
שריפה מושלמת מוגדרת כשריפה כמו שהגוף שלנו עובד.
אנחנו אוכלים, הגוף מפרק את המזון לסוכרים שמאוחסנים בגוף.
ברגע שאנחנו צריכים לעשות מאמץ כלשהוא, לדוגמא ריצה, הלב עובד מהר יותר
מזרים דם לכל חלקי הגוף, הדם נושא עימו את החמצן, החמצן מגיב עם הסוכרים
ונוצרת בעירה. תוצרי הבעירה המושלמת הם CO2 דו-תחמוצת הפחמן ומים (בצורת אדים).
אם ננשוף על חתיכת זכוכית, גם ביום חם נראה טיפות זעירות של מים, את דו תחמוצת הפחמן
לא נראה כיוון שהאו גז חסר צבע או ריח.
בשריפה, שהיא בעירה לא מושלמת, אין בקרה. ולכן תוצרי הלוואי דומים אבל יש בהם מרכיב
חשוב מאוד שנקרא CO חד תחמוצת הפחמן.
זהו גז רעיל שמתחרה בגוף על מקום החמצן והוא דוחף אותו החוצה ותופס את מקומו, לכן הוא רעיל
ומחניק. כמו שתמיד רואים בסרטים שפותחים דלת של חדר בוער פתאום מגיע גל נוסף של
אש לכיוון הדלת. בחדר שנשרף, אין מספיק חמצן ולכן נותר CO חד תחמוצת הפחמן.
הגז הזה במגע עם אוויר שנכנס בפתיחת דלת נשרף ומעלה את כמות הלהבות.
5. חומר מעכב הבעירה. כמה קוריוזים קטנים. את החומר הזה מייצרים בתרכובות ברום
ברמת חובב ויש מפעל בחצור הגלילית שמייצר את אותו החומר ששפכו מהמטוסים בכרמל.
יש רק בעיה קטנה, שמשרד הפנים לא רצה לקנות מהמפעל הזה והחליט לקנות הכל בחו"ל
לכן הטיסו עשרות טונות מצרפת במקום להגיע לחצור הגלילית...צרפת קרובה יותר לכרמל
מאשר חצור הגלילית.
הייתה התרעה ואזהרה באמצעי התקשורת על כך שבזמן שהמטוסים בשריפה בכרמל שופכים
את חומר מעכב הבעירה מהאוויר, אסור להיות בחוץ וצריך לסגור חלונות כיוון שהחומר רעיל.
חומר מעכב הבעירה הוא חומר שעשוי ממלחי זרחן שמשמשים גם בדשן אורגני לחקלאות ונמצא
בכל מטפה אבקה בכל מקום בעולם. תפקידו הוא להתערבב עם החומר הנשרף ולהוריד את טמפ'
הבעירה מה שמקשה על האש להתפשט ולפלוט חומרים המלבים את האש כמו CO וע"י כך
להחליש את האש.
אז לא כדאי לנשום אותו אבל אין סכנה כזו כמו שהתריעו, זו זריעת פאניקה בציבור על כלום.
6. צבעם של חומרי מעכבי הבעירה כמו שראינו כולם בטלויזיה הוא בעיקר אדום.
הצבע נועד לאפשר לטייסים לזהות היכן הם כבר שפכו חומר ואיפה טופל כבר האזור העולה באש.
זה מין סימון להראות מלמעלה מה נעשה ומה צריך עוד להעשות. הצבע אגב דוהה אחרי כמה
ימים בשמש.
מניעה, וכיבוי במקרה הצורך, ניתן לביצוע בידי כל אחד מאיתנו:
1. יש תקן ישראלי שלא נאכף בבתים פרטיים ואומר שעל כל דלת פלדלת, שקיימת ברוב
הבתים בישראל, יש חובה להתקין לחצן בחלק הפנימי כך שאפשר יהיה לפתוח את הדלת
הנעולה בעזרתו גם אם לא מוצאים מפתח. בזמן שריפה יש פניקה, לא תמיד מוצאים את
המפתחות מה שגורם לבית להיות מלכודת מוות, לכן הומצא הכפתור הזה, אני בטוח שאף
אחד לא יודע על מה אני מדבר. ההכרח של הרעיון נובע מכך שבהרבה בתים יש סורגים.
בקומות העליונות לשמור על הילדים שלא יפלו החוצה ובקומות התחתונות כדי שגנבים
לא יכנסו פנימה. לכן יש הרבה דירות שהופכות למלכודת כשמתוך פניקה לא מוצאים את המפתח
או שהפלסטיק של המפתח נמס או לא ניתן לגעת במפתח בגלל החום.
ההתקן מומלץ וכדאי להתעניין ויפה שעה אחת קודם.
2. לא פעם נדלקת מחבת של שמן על גבי הכיריים בבית.
האינסטינקט שולח אותנו להביא מגבת, שמיכה או כל דבר כזה לכסות על הסיר.
זו אחת הטעויות הגדולות שרק מגבירה את הסכנה שכן המגבת יכולה להידלק
ומשם רק לעשות את המצב יותר חמור.
במצב של הדלקות סיר, בדרך כלל עם שמן, על גבי הכיריים יש לכבות את הכיריים מיידית
ולהניח על הסיר מכסה גדול, מגש ממתכת, או אפילו מחבת גדולה.
כל הרעיון הוא להוציא את הצלע של מקור החמצן מהבעירה וממשולש האש.
אז נכון שחלק מהשמן שהתיז ימשיך לדלוק אבל הסיר או המחבת בהדרגה יפסיקו
להשרף כיוון שהוצאנו את החמצן מהמשוואה.
3. בבית, רוב השריפות קורות מאש גלויה.
להרחיק גפרורים, מציתים, נרות וכו' מהישג ידם של ילדים.
4. לאף אחד לא מספיק שקע חשמל אחד או שניים בחדר. מוסיפים כאלו מפצלים.
צריך לראות שלא מעמיסים יותר מדי על מפצל מסכן מה שיכול לחמם אותו, להמיס את הפלסטיק
שממנו הוא עשוי והחום הזה יכול לגרום לשריפה במיוחד אם הוא קרוב למשהו כמו שטיח, שולחן
דפים או כל חומר פלסטי אחר.
השתמשו בתבונה.
5. כמו שכתבתי פעם לא לעשות עבודות חשמל פרוביזוריות (זמניות) ע"י אנשים שלא מוסמכים לכך.
מה שחוסכים יהיה בכיה לדורות אח"כ.
6. החזיקו מטפה אבקה שמתאים לכיבוי רוב השריפות בבית בהישג יד.
השקעה חד פעמית כל 3-5 שנים ושווה את המחיר המועט. (להשיג בכל הום סנטר או אייס)
7. בדיקת כבלי החשמל של הציוד המטלטל בבית אחת לשנה.
לא צריך להיות חשמלאי כדי לראות שהכבל קרוע או חשוף ומייד להחליפו.
לבדוק גם את השקעים החשמליים כי רבים מאיתנו נוהגים פשוט למשוך את הכבל של המכשירים
החשמליים החוצה מבלי להחזיק בשקע ביד השניה. משיכות מרובות כאלו משחררות את
החיבורים הפנימיים של חוטי החשמל בתוך השקע ושקע כזה במאמץ של אספקת חשמל פשוט יכול לקצר וליצור שריפה
מקומית שכולם יודעים איך היא התחילה אבל אף אחד לא יכול לנבא איך היא תסתיים.
8. אחת לשנה כדאי לבדוק גם את לוח החשמל בבית, לראות שאין חוטים רופפים, ברגים משוחררים
או רעשים לא מוסברים בפנים. זה משהו שחשמלאי מוסמך צריך לעשות והמחיר של 100 שקלים
לבדיקה שווה וכדאי.
כל מה שנכתב כאן לא מועתק מאף מקום אלא הוא חלק מהחומר שאני מעביר לאנשים בצוותי החירום
במקום שאני עובד בו. חשוב למקום העבודה וחשוב לא פחות לקחת את זה לפינה שלנו בבית.
תשמרו על עצמיכם זה לא עולה הרבה אבל שווה כל מחיר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
