התחלתי ללמוד לימודים אקדמאיים בגיל מאוחר יחסית.
רוב השנים לפני עסקתי בענייני צבא ועבודה, הקמת משפחה
קניית בית וכל מה שנראה נורמאלי לעשות.
אני מאוד נהנה ללמוד למרות שקשה מאוד לעבוד וללמוד לנהל את הזמן יעיל יותר מאשר מקודם.
למרות הקשיים הטבעיים של ילדים, משפחה, עבודה, מילואים וכו', לי אישית
יש פשוט הנאה עצומה מהלימודים ואני מחכה לשיעורים.
כשאני נזכר בימי בתיכון, שם למדתי במגמת כימיה, חוץ ממקצועות המגמה
לא אהבתי ללמוד כלום. תנ"ך, ספרות, היסטוריה, לשון וכל המקצועות האלו
פשוט גרמו לי לפריחה, מה שהחזיק אותי בכיתה היו המורות...
כמה שנים טובות מאז לימודי בתיכון, אני מוכן ללמוד כל מקצוע ולעשות את זה
בצורה הכי טובה שיש עם רצון חזק ללמוד דברים ולהשכיל.
הייתי שמח שבתקופת התיכון ישחררו אותי מלימודים לעשות כל מה שבא לי.
בגיל צעיר להנות מהגיל וחדוות הנעורים וללמוד בגיל מאוחר יותר.
הדעה מתחזקת אצלי כשאני רואה על הכביש מכוניות חדשות שנוהגים בהן
אנשים מבוגרים/זקנים. אנשים בני 70 או יותר שיצאו לפנסיה ויש להם כסף לקנות אוטו חדש.
בגיל הזה קשה יותר לנהוג, אובייקטיבית.
שיהיה ברור שאני לא שולל את הזכות הטבעית של כל אחד בכל גיל לעשות
מה שבא לו אבל אני בטוח שאותם אנשים מבוגרים היו מעדיפים שתהיה להם
מכונית חדשה כשהם היו בני 30 ויכלו לעשות כל מה שרצו, עכשיו כשרוצים
לעשות לא תמיד יכולים.
כשדיברתי עם מישהו קרוב לדעותיי על זה הוא הציע משהו יותר מהפכני.
ההצעה שלו הייתה כזו, לבלות כמה שרוצים ואז לעבוד כדי לשלם את ההוצאות שבילינו בהם...
כלומר מין התחייבות שאם אתה מבלה ומבזבז 1000 ש"ח תצטרך לעבוד
ולהרוויח לפחות את הסכום הזה.
לצאת לפנסיה בגיל צעיר ולהכנס למחזור העבודה בגיל 30 או יותר מאוחר.
נראה קצת הזוי אבל למה לא? 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
