בתחילת השבוע שמעתי על רציחתו של ג'וליאנו מר.
אני זוכר אותו מכל מיני סרטים וכמה הוא היה גבר נערץ בשל יופיו.
הוא היה בן לאב ערבי ואם יהודיה.
אני יודע שהאהבה חוצה גבולות.
הרבה פעמים בשרותי הצבאי בשטחים, ראיתי נשים ערביות יפיפיות וחשבתי על כך
שהייתי רוצה להיות איתן, מחשבה טיפוסית של גבר שרואה נשים יפות.
לרגע, העניין של ערבייה ויהודי כזוג נשוי לא הפריעו לי בכלל.
המחשבות התחילו להציק לי כשחשבתי על העתיד.
גם אם יש אהבה פורצת ויפה הרי משהו שם לא מסתדר.
איך אני אוכל לנסוע לבקר את המשפחה שלה ברמאללה או בשכם כשנהגתי לבוא
למקומות האלו חמוש בכלי נשק? כשעצרתי מבוקשים ליד בית הוריה, או שדוד רחוק שלה
היה חבר באיזו התארגנות טרור ונתפס על ידי וחיילי?
האם אוכל להכנס לביתם של מחותניי עם M-16 או אקדח שנשאתי עלי?
נראה משהו קצת הזוי.
איך המשפחה שלי תקבל את העובדה שאני מאוהב באישה ערבייה?
בעניין המשפחה שלי, ההורים והאחים, אני יודע שזו לא הייתה בעיה אבל בכל זאת
זה משהו לא קל ומוזר מאוד.
האם לחתונה נוכל להזמין את כל הקרובים משני הצדדים? ישבו בצורה מעורבת?
רב יהודי יחתן יהודי עם ערבייה? ומה בעניין הגיור?
שאלות קשות שהמציאות ב"שכונה" שלנו לא מתקבלת בברכה.
אבל מה שבאמת הטריד אותי היה העניין של הילדים.
להביא ילדים "מעורבים" מעמיד את הילדים בבעיה חברתית עצומה.
במקום כזה כמו שאנחנו גרים בו, כל ערבי נתפס כמסוכן.
ילד שהוא בן תערובת של יהודי עם ערביה וחי בארץ, לומד בבי"ס רגיל עם יהודים
לא ירחק היום שבו יצביעו עליו כעל ערבי או אחד שאימו ערביה.
מה עם ברית מילה ובר מצווה? חוגגים או לא חוגגים? מזמינים את המשפחה הערבייה מרמאללה?
הניכור, התסכול, חוסר האמון, חוסר בחברים, ובעידן הדיגיטלי הכל יכול להתפרץ מהר מאוד גם
לפייסבוק ולשאר הרשתות החברתיות, זה מתכון לאסון עבור הילד.
כל העניין של משפחה מורחבת, דודים דודות סבים וסבתות גם הוא בעייתי.
האם אפשר לנסוע ולבקר את הסבתא ברמאללה? אנחנו ישראלים שמגיעים עם רכב בעל לוחית
זיהוי צהובה, איך יתנהגו אלינו שם? האם תהייה אלימות? מה ירגישו הילדים?
האם סבא וסבתא יוכלו לבוא לבקר אותנו בארץ מבלי שיעצרו באלף מחסומים?
את ליל הסדר וראש השנה נוכל לחגוג רק עם המשפחה היהודית כי מה יש למשפחה הערבית בזה?
יום העצמאות שלנו הוא יום הנכבה (אסון) של הערבים.
גדלתי בבית עם סבתא מצד אימי מהרגע הראשון שפקחתי את עיניי.
סבא וסבתא לדעתי הם חלק חשוב מאוד בגידול הילדים ולא רק בשביל העזרה שלהם
אלא להראות לילדים מה זו משפחה מורחבת ואת הקשרים שיש בין ההורים שלהם לבין סבא וסבתא.
לא מספיק להתאהב צריך לחשוב על העתיד של בני הזוג, על אורח החיים שלהם, אבל בעיקר
צריך לחשוב על הילדים עצמם. מה יהיה גורלם?
האם הם יהיו חייבים לעשות צבא? איך ירגישו עם החובה האזרחית הזו?
אולי ירצו לעשות צבא כמו כל חבריהם לכיתה אבל המשפחה של האם הערבייה לא תראה את זה בעין יפה.
איך תרגיש האם?
הרבה סוגיות ובעיות שיכולות לעלות בין שתי תפיסות עולם שלעיתים קרובות נמצאות מנוגדות
אחת לשניה בצורה קיצונית ולדעתי לפני שמחליטים על צעד כזה דרסטי בחיים, צריך לחשוב ולבחור את
האופציה הכי טובה בשביל העתיד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
