לכולנו יש סודות.
ילדים מבוגרים ואפילו אנשים זקנים.
סודות חדשים, סודות ישנים, פחדים שתועדו וכאלו שלא, פנטזיות, מכתבים, תמונות ועוד.
אנשים מנסים להסתיר דברים שקשורים בהם או במשפחה (המצומצמת ו/או המורחבת) בחלק מהמקרים
בגלל בושה, או שגילוי הסוד במשפחה יערער את סמכותם ויציג אותם באורח אחר ממה שהתרגלו כולם
לראות אותם כל השנים.
יש סודות כמו עבר פלילי, התאבדות במשפחה, ילד נוסף מחוץ לנישואין, שיכולים לצער מאוד וחשיפת סוד
כזה יכולה להעמיד את ההורה בפני מצב קשה שהוא לא יוכל להתמודד איתו.
כשדיברנו כמה חברים מאותה "הקליקה" על מה יגלו אחרינו כל אחד נתן את דעתו בעניין.
היו כאלו שאמרו שזה לא מעניין אותם, שיתמודדו אחר כך עם האמת על מעשיו בחייו.
באותה נשימה נאמר שכנראה הם יהיו מאוד גאים במעשים ובהיסטוריה...
היו אחרים שאמרו שהם מקווים שלא יגלו עליהם כלום, זה יהרוס להם את התדמית של אדם שאין לו שום סודות בחייו.
כל אחד ותפיסתו כל אחד ומחשבותיו.
כשהייתי נער בן 13-14 שמבין שתינוקות לא מגיעים מהחסידה והסיפור על דבורים רק יכול
לעקוץ ולא להסביר שום הזדווגות בין גבר לאישה גיליתי משהו.
הייתי חולה בבית עם אדמת, הוריי עבדו, אחיי היו במסגרות חינוכיות ואני הייתי בבית לבד
עם הסבתא שדאגה לכל מה שהייתי צריך.
מכיוון שהיא הייתה בת 80 בערך היא הייתה נחה או קוראת רוב הזמן במיטה שלה והייתה באה לראות
מה שלומי או קוראת לי ואם לא הייתה תשובה ממני היא הייתה באה לראות אם נרדמתי.
באחד מהימים ההם, הלכתי לחפש בארון של הוריי.
לא עשיתי את זה מעולם ומרוב שיעמום (טלויזיה שחור לבן, ערוץ 1, אין וידאו, מחשב, פלייסטישן וכו')
והייתי חולה כך שלא יכולתי לצאת ולשחק מחוץ לבית, אז חיטטתי...
באחת המגירות התחתונות מצאתי מעטפה גדולה חומה כמו זו המאחסנת מסמכים בגודל A4.
מכיוון שהייתי מאוד סקרן,ישבתי על המיטה של הוריי ושפכתי את תכולת המעטפה על המיטה.
להפתעתי יצאו משם 3 חוברות פורנו (אלו היו חוברות פלייבוי שרק אחרי כמה שנים ידעתי על השם הזה...)
זו הייתה תקופה של הורמונים משתוללים כך שבטח לא קשה לתאר אילו מחשבות זימה עלו במוחי
באותו הרגע שראיתי את נערות השער על שלושת המאגזינים.
קריאה של סבתי, החזירה אותי למציאות.
זרקתי את החוברות מתחת למיטה ואמרתי לה שאני בסדר היא יכולה להיות רגועה.
אחרי כמה דקות הלכתי לחדר שלה, שהיה משותף גם לאחותי וראיתי שהיא ישנה, הספר לצידה
והמשקפיים שמוטות על אפה.
חזרתי בחיוך לחוברות, אני זוכר את פני סמוקות מאוד אולי מבושה אולי מפחד ואולי בכלל
מהתרגשות שמצאתי חוברות עם בחורות ערומות בארון של הוריי.
חזרתי לחוברות והייתי שקוע בהם עמוקות.
בוחן כל קו עקום על גופן של אותן נשים (להזכירכם הייתי בן 13 בערך...)
אחרי שהרגשתי מוזר קצת בחלק הגוף התחתון שלי, נבהלתי.
לא נבהלתי ממה שקרה לי שם למטה אלא מהעובדה שחיטטתי בחפצים של הוריי ומה יקרה אם הם יגלו?
החזרתי את הכל למקום והחבאתי את זה בחזרה באותו ארון ובאותה מגירה תחתונה, מנסה לא להשאיר סימנים.
כשהוריי חזרו הבייתה הם התנהגו כרגיל אבל אני לא הייתי כרגיל...
בגלל האדמת הם כנראה לא הבחינו בשינויים שיש בפני מרוב בושה או פחד או הרגשת אי נעימות.
פתאום גיליתי דברים שלא חשבתי על הוריי. למה הם מחזיקים כאלו חוברות בבית?
הוריי הבינו שמשהו לא בסדר אבל הם שייכו את זה למחלה ולהרגשה הרעה שהייתה לי.
אבל זה היה רק למראית עין.
אימי שניקתה את הבית יום אחרי אותו מקרה הבחינה שמתחת למיטה יש דף שנתלש מאחת מהחוברות.
כנראה מהמהירות שזרקתי את החוברות מתחת למיטה, נתלש דף אחד שהשאיר שם רמז שכנראה הילד
המתבגר שלהם עשה בחדר השינה.
בחצר הגדולה שהייתה לנו הייתה חבית בפינה מרוחקת שבה אבי היה שורף עיתונים ישנים, לא הייתה
אז מודעות למיחזור נייר, כך שהוא לקח את החוברות ושרף אותן בין עיתוני השבת שנאספו שם.
הסוד הזה נשאר באוויר, אני הבנתי שהם גילו שהייתי שם באותה המגירה, והוריי כנראה הבינו שאין טעם
להעלות את המקרה כיוון שהייתי בגיל כזה שדברים כאלו סיקרנו אותו.
מעולם לא דיברנו על זה וזה התמוסס לו אי שם בעבר.
היו לי כמה סודות ששמרתי לעצמי הרבה מאוד שנים בנוגע למעשיי ולא בתחום העבודה.
לפני כמה שנים העזתי לספר את הסודות לזוגתי. היא חיזקה אותי ואמרה שאני עושה דברים
שהיא גאה בהם ורוצה רק שאשמור על עצמי. אישה משכמה ומעלה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
