אני לא נכנס לחישובים ומספרים וטוב או לא טוב, זה כבר מאחורינו.
מה שאני רוצה להגיד שהפרסום היה מהיר מדי.
במדינה כמו שלנו שכל אחד מכיר את השני ולכל אחד יש חבר בצבא, בעירייה, בממשלה
קשה לשמור סוד.
מי שמבין את המפה האזורית שלנו יודע שהאיראנים הפסיקו את התמיכה בחמס מסיבות שלהם
שלצורך העניין הן לא חשובות כרגע.
האיראנים שהיו פטרונם של החמס לא רוצים לראות בעסקה של שחרור גלעד שליט הצלחה
במיוחד כשהם לא בתמונה.
אם אני ביבי, הייתי מביא מחר את גלעד שליט במיידי ומשחרר את 450 האסירים של השלב הראשון
אבל יודע שיש לי את הציפור ביד ולא שם על העץ.
האיראנים בחסות בני בריתם האחרים ינסו לסכל את העסקה מהסיבות שלהם.
זה יכול לקרות בכל רגע, מה שיערב אותנו ואחרים באירוע שהחרב שתתנפנף מעל ראש החמס
ומגיעה מאיראן, תהייה מספיק מפחידה כדי שהם יברחו מהעיסקה.
אז שני דברים
אחד, לא היה צריך לצאת בתקשורת בכלל אלא יום אחד לפני או אפילו במהלך העיסקה כשגלעד
שליט בדרכו לגרמניה ולא רגע אחד קודם.
שתיים, להביא אותו עכשיו ומייד מכיוון שהוחלט כבר על העיסקה ולא לחכות לנובמבר (כמו שפורסם בהתחלה),
ואפילו לא עד שבוע הבא.
כל השאר הויכוחים אם החלטה נכונה או לא נכונה, 1000 זה הרבה מאוד מאוד או רק רק הרבה ומה יהיה עכשיו
כשיגיעו כל המחבלים בחזרה לכור מחצבתם, ממש לא עכשיו, אחר כך, יש לנו זמן.
אני כבר רואה את כל ערמות הכתבות בעיתונות ובתקשורת האלקטרונית ועשרות פרשנים, נפגעי טרור
וסתם עמך מדברים על כל העיסקה, על מה היה ואיך ולמה ואולי אפילו סרט של מנחם גולן.
להביא את גלעד מחר בבוקר אם היום בערב זה בלתי אפשרי כי אנחנו בערב חג סוכות.
משהו שכתבתי לפני חצי שנה, כדאי לקרוא בהמשך למה שקורה עכשיו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
