קיבלנו פאזל מיוחד במתנה.
יותר נכון הילדים.
אני לא בעניין של פאזלים מחלקים כמשחק, אלא יותר פאזלים בחיים.
למצוא משהו, חלק חסר להבין כך את התמונה השלמה.
אבל זה פאזל מסוג מיוחד וחדש.
מה כבר אפשר לחדש בפאזל?
יש פאזל רצפה ופזל של מיליון חלקים ואפילו פאזל בתלת מימד.
יש לנו בבית את הביג בן מלונדון וכדורגל בגודל אמיתי שניהם עשויים בתלת מימד
וזאת הודות לכישרונו של הבן החייל, בילדותו, שישב שעות כדי ליצור את זה והכל בלי דבק.
הפאזל החדש שונה בדבר אחד.
אתה לא יודע מה אתה מחפש...
מוזר? מעניין?
בטח.
בתמונה שצילמתי ושמתי כאן רואים את התמונה ע"ג הקופסא של הפאזל.
התמונה עצמה היא התוצאה של מה שעומדים להרכיב...
כלומר, במקרה הזה, הקהל הנדהם חווה את מה שאנחנו הולכים להרכיב בפאזל.
נקודת המבט תהייה מאחורי גבם של האנשים עם הפנים לעבר התמונה הנחשפת לאיטה.
על הקופסא יש רמז אחד מאוד מעורפל של מה אמורה להיות התוצאה אבל אי אפשר להבין מזה כלום, אבל ממש כלום.
הידיים על גבי כדור הבדולח מרמזים שצריך לנחש את העתיד...
פאזל כזה כמו לחקור רצח או פשע בסדרה של שרלוק הולמס או באחד מספרי אגאתה כריסטי.
או אולי לשבת באולם קולנוע ולראות סרט כשאין לך מושג מה יהיה שם.
לא שמעת על הסרט הזה מעולם ואין לך מושג מי השחקנים ומה קורה שם.
למרות שזה פאזל, אני מסתכל על זה בצורה אחרת.
אפשר לראות ולהשליך את זה גם על החיים.
כמה פעמים בחיים יוצא לנו להיות במצבים שאין לנו מושג איך נכנסנו אליהם ויותר מכך, אין לנו מושג איך לצאת מהם.
רמז קטן היה עוזר, כמו אותה חתיכה חסרה בהתחלת הרכבת פאזל שנותנת חוט להמשך.
כמה פעמים היינו רוצים רמז קטן של מה שעומד לקרות בעתיד שלנו אבל רמז אמיתי לא מאיזה
מגדת עתידות שרלטנית או נביא מודרני?
החיים הם באמת לפעמים כמו פאזל.
אם חסרה לנו חתיכה קטנה הלך כל הפאזל.
חתיכה של
אהבה
הבנה
חברות
כסף
עבודה
יחסים
זוגיות
בריאות
ילדים
ובמקום החלק החסר יש שם חור, ריקנות, בדידות וחוסר.
גם אם ננסה "לרמות" ולהשיג את החתיכה החסרה ע"י יצירה פיקטיבית שלה היא לעולם לא תתאים
בדיוק למקומה החסר כמו אותה חתיכה אוריגינלית שחסרה.
כמו אותם אנשים שרע להם והם יודעים בבירור שמשהו חסר להם שם בחיים אבל הם מנסים ליפות
את המציאות, מנסים ליצור חתיכת פאזל באותה צורה אבל זה לא הולך.
הכל נראה עקום או משהו שם לא מתאים.
על פניו, חיצונית, החיים מושלמים, אבל אם מביטים בתמונת החיים, אפילו בעין בלתי מזויינת
רואים את הכתם, את החור, את החוסר, את הניסיון לטשטש את המציאות.
אפשר לרמות את כולם רוב הזמן אבל אי אפשר לרמות את כולם כל הזמן...
החיים כמו פאזל, צבעוניים, מעוצבים, מרובעים, בנויים מחלקי חיינו.
עבודה, ילדים, זוגיות, משפחה, חוויות, כעסים ושמחות.
מי שמצליח יכול להרכיב גם פאזל בתלת מימד בלי דבק, החלקים יתחברו כאילו מעצמם ויצרו
תמונה מושלמת מלאת נפח ועומק, תמונת שמחה, חיים מושלמים בכל המימדים.
ויש כאלו שהחיים שלהם על הרצפה (או על הפנים) בדיוק כמו אותו פאזל רצפה שלרוב עשוי
ממעט מאוד חלקים שגם הם לא מסתדרים להם.
פאזל החיים צריך להיות מורכב ממיליוני חלקים את חלקם אנחנו מקבלים וחלקם מגיע איתנו,
חלקם נוצר ומתווסף לתמונה השלמה הנוצרת לאיטה.
חשוב לשמור על כל החלקים כדי שנחייה חיים שלמים ומאושרים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
