היינו בטיול בברצלונה.
שבוע מעניין ומיוחד. אוכל שונה, מקומות מדהימים והיסטוריה עתיקה מאוד.
למי שירצה להיות שם אני ממליץ על נסיעה באוטובוס התיירים, יום במסלול האדום ויום במסלול הכחול.
שני המסלולים מקיפים את כל המקומות הכי תיירותיים בברצלונה.
בשאר הימים ניתן להסתובב רגלית ולראות דברים שלא נמצאים בצד המזרחי של אגן הים התיכון שלנו.
חוויה אדירה, כמו הרבה מקומות בעולם.
אירופה מיוחדת מאוד בהיסטוריה העתיקה שלה בת מאות שנים.
לכל אבן שם יש סיפור, בכל דרך משובשת עברה שם פעם כרכרה של מלך או של איכר שהוביל את תוצרתו לשוק המקומי.
כנסיות, ארמונות, הרבה ירוק.
ההיסטוריה של ארץ ישראל היא יותר ארוכה אבל היא שונה.
אני תמיד בעד להרחיב אופקים ובכל דרך ראוייה.
הנה מס' מועט של תמונות מתוך מאות שצילמתי.
פלסה (כיכר) קטלוניה במרכז ברצלונה התיירותית.
שוק הבוקריה הצבעוני, ריחני ומעניין, מספק הרבה ריחות נעימים של מאפים ונקניקים מול ריחות נעימים פחות של שלל
הדגה המגיע מהנמל של ברצלונה, כל אלו מלווים בצבעוניות עשירה של פירות וירקות בצד סוכריות ודברי מתיקה אחרים.
כנסיית לה סגרדה פמילייה. אחד הסמלים התיירותיים המפורסמים ביותר של ברצלונה.
הכנסיה נבנית משנת 1883 ויש המנבאים כי היא תסתיים לא לפני שנת 2026.
את הכנסיה תכנן ובנה האדריכל גאודי ובשל מותו מתאונה ב-1926 הופסקה הבניה למשך 20 שנה.
היא חודשה שוב ב-1946 לאחר מחלוקות רבות שכן גאודי לא השאיר שום הוראות או תוכניות.
מעשי ידיו של גאודי קיימות בכל ברצלונה וכל דבר שנראה מוזר, לא מציאותי, חריג, תוכנן ונבנה על ידו.
פארק גואל.
יצירות מטורפות של האומן אנטוני גאודי שהקים את המקום עם שתי וילות לדוגמא והיה אמור להיות מיזם לעשירי ברצלונה.
בפועל המקום כשל כמיזם נדלני עד שנרכש ע"י עיריית ברצלונה והפך לפארק.
יצירות שרק מישהו כמו גאודי יכול היה להמציא ממוחו הקודח.
קאסה מילה.
בית שנבנה בתחילת המאה ה-20 ע"י גאודי בתכנון גיאומטרי מיוחד.
כמו הרבה דברים אחרים שתכנן ובנה גאודי, גם המקום הזה מוזר ומשונה.
בתוך הבית יש שחזור מדוייק של החדרים ששימשו את מי שגר בו והוא אטרקציה תיירותית וארכיטקטונית.
החזית המיוחדת והמשונה של הבית
הארובות הנראות כמו פרצופים של אנשים לבושים במסיכות או ברעלות...הכל כיד הדימיון של גאודי ושל המתבונן.
מונזו'יק - הר היהודים.
גבעה רמה מעל ברצלונה נושקת לים ולנמל ומצויידת במבצר גדול ששלט על המקום.
שמה של הגבעה כ"הר היהודים" מגיע מהמנהג היהודי לקבור את המתים מחוץ לעיר, להבדיל מהנוצרים שקברו
את מתיהם בתוך הכנסיות.
היום המקום מופח מאוד, נקי ויש בו פרחים צבעוניים והנוף של הנמל והעיר מדהימים.
עולים ברכבל יחסית נמוך או ברגל או ברכב, כל אחד לפי דרכו, אנחנו עלינו ברכבל המפותל שעולה לאיטו
נותן זמן לראות את כל הנוף הנשקף במהלך העליה.
הקתדרלה המרכזית של ברצלונה ממוקמת בלב הרובע הגותי העתיק.
גם היא בשלבי שיפוץ ותחזוקה נרחבים.
אבן הפינה שלה הונחה בשנת 1298 ובנייתה
נמשכה יותר מ-150 שנה. החזית והמגדלים נוספו רק במאה ה-19.
המקום עצמו משמש כמקום
מושבו של ראש הכנסייה בברצלונה. המקום עמוס
בתיירים רוב שעות היום.
פנים הקתדרלה, ראיתי יפות ממנה באירופה אבל היא אחת העתיקות שבהן.
אחד מחלונות הקתדרלה עם מוטיבים נוצריים בויטראז'.
תמונות נוספות אחרות:
הארמון המלכותי שהפך עם השנים למוזיאון הלאומי לאומנות קטלונית.
מקום מרשים, עצום, כיאה לארמון, נקי מצוחצח ומעורר פליאה.
שער הניצחון בברצלונה מונומנט חשוב להיסטוריה המקומית.
נבנה בשנת 1888 כשער כניסה לתערוכה העולמית שהתקיימה בעיר.
כמו בכל מקום בעולם אי אפשר לא לראות יהודים ומסורת יהודית, כך גם כאן.
הרובע היהודי העתיק במרכז ברצלונה.
חנות עתיקות מהרובע היהודי
על אחד הקירות בסימטה ברובע היהודי כתובת חקוקה על אבן.
"הקדוש רבי שמואל הספרדי נבות". כנראה שם של אחד הרבנים באותה תקופה (ניחוש שלי לא ראיתי משהו כתוב שם)
שלט בכניסה לבית הכנסת ברובע היהודי העתיק בברצלונה.
יש עוד מאות תמונות אבל כמובן שלא ניתן לצרף את כולן לכאן.
הרבה מאיתנו בחיי היום יום מחפשים עוד משהו לקנות, עוד דבר שרוצים להחליף בבית, רכב חדש
מחשב, וכו'.
כמובן שיש דברים נחוצים שלא ניתן להסתדר כבר עם הישנים וחייבים אחרים.
אבל,
ההמלצה האישית שלי, ואני לא נכנס להעדפות של אחרים, אלא רק שלי עצמי, היא לדחות קניות ולתייר כמה שיותר.
גם בארץ (יש לי אלפי תמונות ממאות מקומות) וגם בחו"ל. עם המשפחה עם בן/בת הזוג, אלו חוויות מסוג אחר שמשלבות
התנסות, מראות חדשים, מקומות שראינו בסרטים ועכשיו יש לנו את האופציה להיות בהם.
מהם מקומות לראות פעם אחת בחיים ומקומות לחזור ולבקר בהם.
כל תמונה באלבומים שלי וגם אלו במחשב מספרת סיפור ארוך.
ההכנות להגיע לשם, השהייה, האוכל שאכלנו, הצחוקים, האכזבות, הבכי והחוויה עצמה כולה.
עוד מחשב, עוד מסך LCD, ספה מעור, רכב אחר כל אלו הם חוויות סטטיות שנשכחות במהרה.
חוויות מטיול ורשמי מסעות תמיד ישארו בזיכרון שלא ניתן לזרוק או להחליף במשהו חדש.
זו העצה שלי, במידת האפשר כמובן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
