אין משהו שאי אפשר להתרגל לחיות בלעדיו חוץ ממישהו קרוב.
לאדם אין תחליף, לכל השאר יש.
התרגלתי לחיות בלי רכב.
הכל בהישג יד או במרחק של הליכה לתחנת האוטובוס
ואם זה דחוף אז מונית נמצאת בהנפת יד או בשיחת טלפון לתחנת המוניות.
אם רוצים לצאת לחופשה אפשר להשכיר רכב וזה עולה הרבה פחות, הרבה מאוד
מלהחזיק רכב עם כל ההגבלות הכרוכות בזה.
אולי הדבר הכי פחות נוח הוא להיגרר מקניות, במיוחד בסופשבוע עם שקיות.
אני לא אוהב לסחוב שקיות ולא בגלל הכובד שלהן אלא מכיוון שהן לא נוחות.
לא חשוב מה תעשה, תמיד זה יכביד ויעשה סימנים בכפות הידיים.
שקיות ניילון מהסופר נועדו לנשיאה עד הרכב, ובמקרה הטוב גם לשמש כשקיות זבל אח"כ.
אחרי שהחזרתי את הרכב מהליסינג, בערך לפני שנה, קיבלתי רכב חדש.
היו לו 4X4 הוא היה עולה עד לאן שרציתי, שמתי בתוכו את כל השקיות של הקניות
והייתי שמח כי אני לא צריך לסחוב שקיות על כל המשתמע מכך כאמור.
הרכב היה בצבע אדום.
לא בדיוק אהבתי אותו ואת הצבע אבל כשאתה מקבל משהו אל תתלונן.
אבי נהג לומר "סוס שקיבלת במתנה, אל תבדוק לו את השיניים..."
ואני באמת לא בדקתי.
הרכב עשה את שלו, נסע איתי לכל מקום שהייתי צריך בו קניות
כל השאר לא היה חשוב לי כי הסתדרתי גם בלי הרכב.
לפני שבוע חזרתי עם הרכב מהקניות השבועיות.
באמצע הדרך קרה "פנצ'ר", עצרתי ותיקנתי את הפנצ'ר.
לקח לי כמה דקות והמשכתי הלאה.
חמש דקות אחרי שוב "פנצ'ר". הפעם באמת כעסתי.
הרכב עמוס עם הקניות ופעמיים להתקע במרחק של קילומטר, לא נעים.
גם ה"פחחות" לא משהו בכל זאת עברה שנה מאז שהוא אצלי.
הלכתי לחפש רכב חדש.
משהו שהפעם אני אבחר גם את הצבע וגם את היצרן.
לא מצאתי משהו שיתאים לצרכיי, או שהצבע לא היה יפה בעיניי.
הסתובבתי חצי שעה.
בסוף ראיתי בדיוק מה שאני צריך.
צבע מתאים.
שלדה חדשה ולא כזו שעברה פחחות וצבע.
גלגלים חדשים מהיצרן ממש, חדשים ולא מחודשים.
אחריות על השלדה של 5 שנים, כמו אצל כל יצרן המכבד את עצמו.
בעיניי רוחי ראיתי איך כל השקיות מהסופר נכנסות לשם אחת אחת.
שילמתי לאחר מיקוח והנחה של 15%...
לחצנו יד אני והמוכר והלכתי לדרכי.
עלינו ביחד לאוטובוס ונסענו הבייתה...
התחדשתי בעגלת קניות דגם 2012 
(התמונה להמחשה בלבד...)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
