(ברכת הגומל)
קורס מפקדי טנקים.
שבוע מלחמה.
בשבועיים שלפני עובדים על כל התרגולות, פקודות, כלים, נשקים.
מכינים הכל כאילו זה באמת הולך להיות משהו אמיתי.
מלחמה.
יודעים שזה יהיה שבוע קשה.
כל ההכנות, המשימות, מפות הקוד, השו"ח (שולחנות חול, סימולציה על ארגז חול עם טנקים מפלסטיק
הממחישים כוחות אוייב, מכשולים, שדות מוקשים ומטרות).
מתרגלים על יבש.
סיור מפקדים ומפקדים לעתיד באזור המוגדר כשטח אוייב.
סיור רכוב על האמרים, עולים לעמדות שליטה, מרימים משקפות לעיניים ומתצפתים על "שטח האוייב".
אחרי הסיור חוזרים למפות, לומדים את הצירים בע"פ, הכל בראש, הכל חייב להיות מאוד מדוייק. הכל מוכן.
סופשבוע.
סופשבוע שקט עבר על כוחותינו.
נחים ורוצים להיות מוכנים.
אין תורנויות, אין שמירות.
בחדרים כולם מדברים על מה הולך להיות.
זה יכול להיות הכי קרוב למשהו אמיתי.
מרגישים את האדרנלין באוויר.
כל אחד אוגר לו חטיפים ודברים שהוא קנה בשק"ם כי כל צוות מקבל מנ"ק (מנת קרב) ל-24 שעות.
בין היתר מתרגלים את אי הגעת האספקה בזמן, חיים על צימצום.
טנקים מוכנים פיקס, הכל מתוקתק כיאה לשריון.
מים בג'ריקנים, מיכלים מלאים בסולר, נשקים מתואמים ומוכנים לירי.
כיבוי אורות בשעה 2200.
הקפצה.
השעה 0400.
קור אימים.
כולם יוצאים לרחבת הפלוגה.
המטקת"ר (מפקד טנק תורן) צועק זמנים ופקודות.
7תוך דקות כולם עומדים בצורת ח.
מסדר כוננות.
המפקדים לעתיד בודקים כוננות לחיילים חבריהם והמפקדים שלהם עוברים אחריהם לראות שהכל בוצע נכון.
המ"פ נעמד מול המסדר.
"מה שתעברו החל מעכשיו ועד יום חמישי יהיה הכי קרוב לדבר האמיתי.
שימו לב, השמעו לפקודות, תפתחו אוזניים ועיניים. זה ניסיון שתצטרכו לקחת איתכם.
להנחיל אותו לחיילים שלכם החל מבעוד חודש וחצי כשתסיימו את קורס המפקדים הראשון שלכם בצבא.
שיהיה בהצלחה לכולנו, כולם הולכים בריאים וחוזרים בריאים ושלמים, דיר באלק שמישהו אפילו נשרט"
משוחררים.
"חיילים על הרכב עלה" הסמ"פ שואג בקולו, כל הצוותים שועטים לטנקים.
בתוך דקה נוהמים מנועיהם של 10 טנקי מרכבה סימן 4.
רעש אימים מחריש אוזניים. עוד דקה והפקודות מתחילות לרוץ ברשת הקשר הפלוגתית.
הטנקים מתחילים לנוע לאיטם בשדרת מסע.
הנה התחלנו את שבוע המלחמה.
יום שני 23:00
המחלקה קיבלה פקודה להסתער על מתחם "פיתה" סורית.
איגוף וירי לכיוון המתחם.
טנקים שועטים עושים בדיוק את התרגולת שלמדו, מכירים את המקום מסיור המפקדים המקדים.
בתוך צריח טנק המ"מ הטען לא מצליח לתפעל את המקלע הפנימי.
מקלע מא"ג שכולו נמצא בצריח ורק הקנה שלו בולט במקביל לתותח.
הוא תקוע ולא יורה.
הטען מנסה ולא מצליח להוציא ממנו ירי.
הפקודות אומרות שאם דבר כזה קורה, יש לחדול מירי של המקלע עד להזדמנות הראשונה לתיקון.
אבל זה שבוע מלחמה, וכל צוות רוצה להראות כמה הוא טוב ועד כמה למד.
הטען, בניגוד לפקודות, מבצע מהלך שגובל ברשלנות פושעת.
הוא מוציא את המקלע ממקומו ומנסה לתפעל אותו.
הוא לא זוכר שבתוך המקלע יש כדור בקנה...
הטנק עולה על מהמורה והכדור שהיה בבית הבליעה של המקלע נורה.
כדור שנורה בתוך טנק יכול לחולל שם שמות.
הוא ניתז מדופן אחת לשניה כאילו זרקו כדור טניס בעוצמה בתוך הצריח.
הוא משתולל עד שהוא פוגש במשהו רך...
זה יכול להיות רימון רסס, ארגז פעולה עם כדורים או גוף בשר ודם.
למרבה המזל המקלע נשמט מידי הטען, הקנה מופנה כלפי הרצפה והכדור נורה על מנת הקרב...
אם הקנה היה מורם 15 ס"מ יותר גבוה,והטנק לא היה עולה על מהמורה,
הוא היה פוגע בדיוק בגבו של נהג הטנק.
פליטת כדור של מקלע מא"ג קטלני. הורג.
הסיפור נגמר ב-30 יום כלא לטען שעשה מעשה של רשלנות פושעת.
הוא גם הועף מהקורס לאחר תחקיר של המג"ד והמח"ט.
הנהג נשאר המום אבל אני מכיר אותו, הוא מספיק חזק כדי להעביר את זה הלאה ולסיים את הקורס בשלום.
זה היה יכול להיות עוד סיפור עצוב של פליטת כדור במסגרת אימון צבאי באש חיה.
נהג הטנק,במקרה הזה,היה הבן שלי...
בשבילי הסיפור קשה מאוד.
אני מודה לאלוהים שנגמר כך.
(עברו שבועיים מהמקרה, אני יכול להגיד בכנות שעדיין לא נרגעתי.
המחשבות מתרוצצות במוחי. הבן הטנקיסט, עוד שבועיים מסיים קורס מפקדי טנקים,
ילד מצויין ומיוחד במינו, ואני גאה להיות אביו,בשבילו הכל כבר עבר, הוא "דיפדף" לפרקים הבאים,
ואני רק מתפלל שאלוהים ישמור עליו ויחזיר אותו בריא ושלם, כמו את כל חיילי צה"ל הבייתה, בריאים ושלמים).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
