13 שנים.
חגיגות בר מצווה שהחלו היום וימשכו לתוך סוף השבוע.
אין בלון אדום בבלוג (אל תבדקו זה בדוק כבר)
אין דרשה,
אין עליה לתורה,
לא מניחים תפילין,
אה...גם לא קניתי בגדים חגיגיים.
היום לפני 13 שנים התחלתי לעבוד במקום העבודה הנוכחי.
22 באוגוסט 1999.
רציתי לעשות את זה "עגול" ולהתחיל בתאריך 9 בספטמבר 1999 (9.9.99)
אבל לא הסכימו לחכות לי עוד שלושה שבועות, רצו עכשיו.
אז באתי.
מאז עברו להן כל כך הרבה שנים.
זה נראה כאילו נצח.
הייתי מהראשונים שם.
"להיות ראשון זה מחייב" כמו שאומרת הסיסמה של בנק הפועלים (לא, אני לא עובד שם ולא מפרסם אותם)
הזכות גדולה לעבוד במקום הזה 13 שנים.
הרבה אנשים עברו תחת ידיי בהדרכה, בראיונות עבודה, בניהול וגם בחברות
שהתחילה אז והמשיכה עד היום, למרות שהרבה אנשים עזבו למחוזות אחרים בארץ ובעולם.
אין דרשה.
אבל יש נאום קצר שהכנתי והוא יוקרא ביום חמישי בטקס קצר שיתקיים בפורום מצומצם
עם ההנהלה הבכירה ועוד שניים שהגיעו "לגיל מצוות" כמוני, אבל במקום אחר בארגון.
אני מקווה שלא אתרגש מדיי 
אין עליה לתורה.
אבל יש עליה לרגל...
טסתי הרבה פעמים לחו"ל בעיקר לארה"ב כדי להראות איך אנחנו הישראלים
יודעים לעשות את מה שאנחנו עושים הכי טוב שאפשר.
העלייה לרגל הראשונה הייתה שלי, להיכרות קרובה.
אח"כ היו הרבה עליות אלינו כדי לראות הלכה למעשה מה עושה אותנו הכי טובים
או כמו שאומרים בארגון שאני עובד בו, Best in Class.
לא מניחים תפילין.
אבל כן מניחים תוכניות על השולחן.
מתכננים את הדור הבא כמעט בכל יום.
מניחים הצעות ורעיונות חדשים וגם כשנדמה שהנה כבר הכל נעשה ותוכנן, היינו שם
ולא יכול להיות עוד פטנט, צץ לו עוד רעיון "מחוץ לקופסא", אנחנו טורפים את הקלפים
מחדשים ומרעננים.
בעניין הבגדים החגיגיים...
אומרים שהבגד עושה את האדם, אני לא חושב כך ולא חשבתי מעולם.
צניעות והסתפקות במועט, לא עד כדי סגפנות מיותרת, היא המוטו שלי בכל תחום בחיים.
מה שלא צריך לא קונים, גם בבית וגם בעבודה.
למרות שאני מאמין שאף אחד מעובדיי או חבריי לעבודה קורא כאן,
אני רוצה לנצל את הבמה המכובדת הזו, עם הקוראים הנאמנים והקוראים המזדמנים,
ולהגיד שכייף לי לחגוג 13 שנים ואני מייחל לפחות לעוד 13 שנים קדימה.
לא אל כל מקום עבודה קמים בבוקר בהנאה.
לא תמיד יודעים להעריך את מה שיש.
אני קם בכל בוקר בחיוך ובהנאה, מחכה לראות איזה אתגר יהיה באותו היום.
ישיבות מעטות, הרבה מחשבה, הרבה עבודה קשה.
משכורת מתגמלת, בונוסים נכבדים ועוד כהנה וכהנה שלא אוכל לפרט, הם שעושים את ההבדל.
מקום עבודה שיודע להגיד תודה בעשרות דרכים שונות ומשונות
החל מחלוקת שוקולד בבוקר בכניסהאו חולצה עם הלוגו של הארגון ועוד כיתוב המציין אבן דרך חשובה שהגענו אליה,
ועד קבלת בונוסים בזמנים שמפטרים עשרות אלפי אנשים במקומות אחרים.
אז תודה על 13 שנים מצויינות, מאתגרות, מלמדות, משכילות, מהנות וחיוביות.
הלוואי וכולם היו יכולים לעבוד במקום כזה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
