בילדותי חשבתי שהם משעממים.
לא אהבתי סרטי היסטוריה והיו צריכים להחזיק אותי בכוח לראות את עשרת הדיברות
בקולנוע (יותר משלוש שעות) והסיבה שהסכמתי הייתה שזה היה בשעות הלימודים...
מאז עברו הרבה שנים, שהם כבר היסטוריה, והתפיסה קצת השתנתה.
אני אוהב לראות במיוחד סדרות מהתקופה כמו רומא, עמודי תבל, קאמלוט, ספארטקוס על שלושת עונותיה,
גם ערוץ ההיסטוריה, במיוחד כל מה שקשור למלחמות עבר רחוק לא יורדים מסדר היום שלי כשמתאפשר.
איך הכל היה אז מאוד פשוט מצד אחד אבל מאוד קשה מצד שני.
היית עשיר או עני.
פיאודל בעל אחוזה או וסיל שעבד בשביל השליט הפיאודל.
היו לך נעליים או הלכת יחף.
לבוש בבגדים נקיים וצבעוניים או עטוי סחבות ומרופט.
בריא או חולה.
רעב או שבע.
עשירים גרו בטירות ומצודות.
והכפיפים שלהם גרו סביב המצודה בבקתות עלובות.
אב החליט שבתו תתחתן עם אחר ובתמורה לזה האב יקבל...פרה
בטקס הנישואין הכומר היה פונה לבעל המיועד ושואל האם תיקח את פלונית לאישתך?
לעומת זאת אותו הכומר היה פונה לאישה המיועדת ושואל האם תסעדי ותדבקי ותשרתי את בעלך לעתיד?...
ממש חוסר שיוויון מוחלט ונראה לעין והתשובה של האישה הייתה, כמה מפתיע, תמיד כן.
הוצאות להורג שבוצעו בהתאם לצו המלך וכמעט לא ניתן היה לערער על כך.
מכשפות לכאורה נתלו והנשרפו ללא משפט וללא שום יכולת להגן על עצמן לכל צעקות ההמון.
"אבא, המחשב לא עובד..." הילדה קראה לי
האם גם אז קראו לאבא לסדר משהו, או הסתדרו לבד?
ילדים יצאו לצוד וחזרו, עזרו בפרנסת הבית, לא היו מפונקים או בררנים כי אחרת לא היו שורדים.
"נו אבא מתי אתה בא?" (אני עסוק בהכנות לבחינה...)
מה עשו אז בלי חשמל, מים זורמים, חנויות וקניונים ומיליוני מותגים?
הסתדרו מצויין אני חושב.
מלחמות של צבא רב בצבא אחר, דם, הרג המוני בחרב וחץ וקשת.
אחד על אחד, ראית את האוייב במרחק סנטימטרים ממך, הרגשת את נשימות אפו האחרונות
כשחרבך ננעצה בליבו.
אין ספק שהביטוי "ביום שבו נולד הכדור, מת אחרון הגיבורים" כנראה נכון.
ההשכלה הייתה רק לעשירים והעניים למדו מקצוע שעבר מאב לבן.
מלאכת כפיים לא הייתה מילה גסה אלא מקצוע מכובד שפרנס אנשים.
אנשים שלא חשבו אפילו על השכלה וספרים לא היו, רק כתבי קודש או ניירות וגם הם היו נדירים.
היום כל מוג לב יכול לשבת מול מסך מחשב וללחוץ על הכפתור האדום ולשלח טילים.
לא צריך לראות את פני "האוייב" צריך פשוט לעשות מה שרוצים.
הרוב גרים בבתים ונוסעים בתחבורה ציבורית או נוהגים ברכב פרטי.
לכולם יש השכלה כזו או אחרת.
מקבלים משכורת ויכולים לרכוש מוצרים או דברים שאנחנו רוצים.
הבריאות יותר טובה והזקנה נוחתת עלינו בגיל מאוחר ולא כמו אז שהרוב לא עבר את סף ה-40...
שפע בכל מקום רק תבוא ותיקח.
באותה הנשימה נזכרתי בילדותי שהייתה יפה ומיוחדת, כמעט כמו אז בשלהיי ההיסטוריה.
לא היו לנו כל המותרות של היום ובכל זאת נראה לי שהילדות שלי עברה יותר טוב מהילדות של היום.
הכל היה יותר פשוט, כמעט כולם היו באותו מעמד, שיחקנו משחקי כדור בחוץ ולא מול מחשב.
אני בטוח שאם ניתן היה לנסוע בזמן, אנשים מהיום לא היו מסתדרים בכלל בעבר
להבדיל מאנשים בעבר שהיו מאוד נהנים לחיות כאן היום עם כל השפע ואולי גם הם לא היו מסתדרים, לפחות בהתחלה.
אנשים שהיו נוסעים בזמן מהיום לעבר אולי היו מרגישים דומה...
הפיאודלים של אז הוחלפו בבעלי הממון השולטים על רוב התעשייה והבנקים במדינה.
מעמד הביניים מרגיש היום כמו אותו וסל ששירת את האדונים בטירות של אז.
כולם רוצים להיות עורכי דין ומנהלים, בעלי מקצוע הולכים ופוחתים כי אין בתי ספר מקצועיים.
מה ההבדל בין הטירות למגדלי אקירוב? אולי רק השם...
מחשבות של היסטוריה, כשהסתכלתי על הסוכה של שכני חושב איך בני ישראל חיו בהן במדבר...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
