כמה פעמים ביום שומעים את הפרסומת הזו ברדיו.
"שלום מדברת אראלה ממפעל הפיס..."
כל מי שנמצא בצד השני, הצד הזוכה, מתרגש ולא מאמין.
בהתחלה זה הצחיק אותי.
אחלה פרסומות שמלקטת אנשים מיוחדים ממש כאילו לוהקו בכוונה ,או בעצם לוהקו בכוונת מכוון.
בהנחה שכל השיחות אותנטיות ונכונות אי אפשר שלא לשים לב לדבר אחד בולט.
אראלה, המורגלת לכל אותם אנשים הזויים, צוחקים, שמחים או בוכים מרוב התרגשות
למשמע גודל הפרס, משחקת את התפקיד שלה מצויין.
מה שאותי תמיד מפליא בכל הפרסומות הוא תגובות הזוכים המאושרים.
אישה אחת זכתה ב150,000 שקלים ובשיחה עם אראלה היא פשוט בכתה מרוב התרגשות.
אדם אחר שזכה פעמיים בפרס, פעם בחצי מיליון שקלים ופעם שנייה ב-250,000 שקלים צחק
צחוק היסטרי על "איך הוא דפק את מפעל הפיס"...
שלישי זכה בחצי מיליון שקלים ואמר לה תודה. כשאראלה שאלה את אותו זוכה אם הוא לא מתרגש
הוא אמר לה שהוא קצת מתרגש והוא יפתיע את אישתו בהפלגה לאיים הקריביים...
המדגם הלא מייצג הזה מלמד אותי על דבר אחד מאוד בולט.
גם בפרסומות הפשוטות האלו רואים עד כמה עמוק הפער החברתי/כלכלי במדינה.
כמובן שאין לנו את זהות הזוכים (חוץ מבודדים המסכימים שיגידו את שמם)
אבל רק מהתגובות שלהם אפשר לראות את "השובע" או ה"רעב" של הזוכים.
אותה אישה שזכתה במעט כסף, יחסית, אני חושב שזה הפרס הכי נמוך, בכתה מאושר ושמחה
וכנראה שסכומים כאלו "גדולים" היא לא חלמה שתראה אי פעם בחייה.
לעומתה, אותו אדם שלו נפש שזכה בסכום גבוה כמעט פי ארבעה, יעשה הפתעה לאישתו
בדמות הפלגה. נראה שפרוטה מצויה בכיסו, על פניו לפחות.
אני לא מחזיק במנוי למפעל הפיס מכיוון שאני חושב שאין שם סיכוי ריאלי לכלום אבל מעבר לכך
אני מאמין בעבודה וזכיות מסוג אחר כמו זכייה במשפחה טובה, עבודה מפרנסת בכבוד
בריאות טובה וכו'.
מפעל הפיס מגדיל את זכיותיו במיוחד בתקופות קשות מכיוון שאנשים פשוטים רוצים לחיות את הפנטזיה
שמחר בבוקר אראלה תתקשר אליהם ותבשר להם על זכיה במיליוני שקלים.
כנראה, גם כשזוכים בפרסים כאלו, יש מדרג ויש מזל.
אולי זה מקרי אולי מכוון אני לא יודע.
מה שכן בולט לעין זה ההבדלים בתגובות של אנשים.
לפי התגובות רואים את גודל הכיס או גודל החור, רואים את הפערים בחברה
וככל שיש פחות כסף לאנשים או שהקשיים נערמים לפתחם, כך יותר ויותר מחפשים את המזל...
למי לא היה מתאים עכשיו 5 מיליון שקלים?... 
