כמעט שמונה שנים היינו חברים.
אהבה ממבט ראשון...
זה התחיל אי שם בתחילת 2007.
לקח לי הרבה זמן למצוא כזאת פרטנר-ית...
חיפשתי מי תהייה הכי טובה אלי, עד שהגעתי אליה.
היא קבילה אותי במשרד גדול מרווח, אפילו נתנה לי "מספר"...כן שם במשרד 
ישבתי מולה, מלא חיוכים כאילו קיבלתי מתנה, צעצוע.
ואכן קיבלתי 4 צעצועים חדשים.
קיבלתי 4 מכשירים טלפון נוצצים, מבריקים בתוך קופסאות מהודרות.
לפרטנר-ית שלי קראו אורנג'...
היא דרשה התחייבות להיות נאמן לה ורק לה, ממש כמו חתונה קתולית.
עד שהמוות יפריד ביננו או עד שיגמרו לי המילים...
שנים שילמתי מה שהיא ביקשה, כמעט בלי לפצות פה, כמו הרבה לקוחות אחרים.
כל מה שהיא דרשה והגישה חשבונות, נענתי לדרישתה, ממש כמו פראייר.
רציתי לדבר עם הפרטנר-ית והיא שלחה לי נציגים, לא רצתה לדבר איתי ישירות.
הנציגים המתווכים ביננו נתנו לי כל מיני טובות הנאה, ממש אתנן.
"תקבל דקות חינם והודעות חינם".
"לא תשלם לנו החודש אלא רק בעוד שלושה חודשים".
נשלח לך נציג הבייתה עם מכשיר חדש" וכו'.
למרות הכל, לא הגעתי לפרטנר-ית ההיא.
זוכרים? זו שנתנה לי "מספר" במשרד,
זו שדיברה איתי חלקלקות בלשון מתוקה, ורצתה שאהיה רק שלה.
עד שנמאס לי ובגדתי בה.
ברצון ובשמחה בגדתי בה וללא שום עכבות, התחשבות או צער.
לראשונה אחרי כמעט שמונה שנים של ביחד, צמוד.
רציתי להנות גם עם אחרת, למה לא? כולם עושים את זה גם אני רוצה!
עזבתי את הפרטנר-ית והלכתי לראות צבעים אחרים חוץ מהכתום
שתמיד הזכיר לי את הפרסומת "שיהיה לך יום כתום..."
(ולפעמים זה היה ממש יום שחור במיוחד כשרבנו במילים ובצעקות פוגעות 
)
מצאתי מישהי אחרת בצהוב, 012 מובייל.
בתוך שבוע עברנו כולנו ל-012 הצהובה.
הפעם לא התנו שום תנאי, לא דרשו התחייבויות.
תשלחו הודעות כמה שבא לכם,
תדברו כמה שתרצו עד שבאמת יגמרו לכם המילים.
תגלשו באינטרנט ללא תשלום.
אנחנו לא נחסום אתכם לכלום, העישקר שתבואו ותהנו.
(זוכרים שהיה פעם תשלום כזה של 24.90 שקלים גם אם לא גלשת בכלל?)
ואחרי שנפרדו דרכנו קיבלתי את המכתב הזה שלפניכם.
חייכתי ונזכרתי ביום שנפגשנו, אני והפרטנר-ית.
תאמינו לי שקראתי את המכתב 4 פעמים?
איזו מתיקות,
איזו התחשבות,
איזו התרפקות על העבר
ממש עלו לי דמעות בעיניים,
לרגע חשתי צער רב וליבי היה עצוב, איך עשיתי דבר נורא כזה... (נראה לכם?)
לו פרטנר וכל אחיותיה המונופוליסטיות היו עושות את זה אחרת
אני בטוח שהחיים שלנו היו נראים שונה, פחות עשוקים, פחות מרגישים נבגדים
ואנחנו היינו מחזירים להן אהבה ומדברים את עצמנו לדעת.
(הסרתי את מי שחתם על המכתב רק כדי לא לפגוע בפרטיותו)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
