קיבלתי מטליק את השרביט המוסיקלי.
הטעם שלי במוסיקה השתנה עם השנים.
בצעירותי אהבתי מאוד את להקת ABBA על מגוון שיריה.
אולי הייתי מאוהב בשתי הנשים של הלהקה, אני לא זוכר .
פינק פלויד היה אהוב גם במיוחד האלבום "החומה".
האלבום "מחטים וסיכות" של "סמוקי" היה להיט במסיבות יום שישי או כפי
שזה נקרא אז "ערבי כיתה"...במיוחד קטעי הסלאוו הצמודים.
בשירותי הסדיר שמעתי לראושנה את "הפרוייקט של אלן פרסונס" והתלהבתי מאוד מהמוסיקה.
גם את מארק קנופלר וה"דייר סטרייטס" ו-E.L.O אהבתי מאוד והיו ברשותי כל האלבומים של שתי הלהקות.
עם השנים למדתי לאהוב זמרים ישראלים כמו אריק אינשטיין, שלמה ארצי, שלום חנוך.
ללהקות הצבאיות יש מקום שמור עם כבוד בליבי.
יש הרבה מאוד שירים של הלהקות הצבאיות, שמזכירים לי מקומות וסיטואציות שחוויתי.
לפני עשור בערך שמעתי במקרה כמה שירים צרפתיים באחד המקומות שהייתי באירופה
חיפשתי את השירים ומצאתי דיסק אוסף של שירים צרפתיים מוכרים.
השירים האלו מתנגנים כל זמן שאני רוצה שקט ויש מוזה לכוס יין על המרפסת.
זה קורה לרוב בתקופה הזו של השנה כשלא חם בחוץ כבר ובערב קריר.
לשבת עם בת הזוג על המרפסת להשקיף על הנוף המדברי, אווירה רומנטית עם שירים צרפתיים ברקע,
כוס יין אדום ותאמינו לי שלא צריך יותר.
באחד הביקורים שלי בדרום אמריקה למדתי לאהוב גם את הג'יפסי קינגס.
אהבתי את הקצב שלהם, את קול הגיטרה האקוסטית שמנפיקה צלילים מיוחדים לאוזן.
אני זוכר איך הפסדתי הופעה של הג'יפסי קינגס עם אלבינה באחד הביקורים, הופעה שהצטערתי
מאוד על שלא יכולתי להיות בה.
השילוב של אלבינה בשירה ערבית עם המוסיקה הצוענית של הג'יפסי קינגס מדהימה בעיניי.
זה משתלב כל כך יפה שהדיסק באוטו כבר נשחק מרוב השמעה.
אני שומע אותו (אוסף) במיוחד כשאני נוסע לבד בווליום מכובד ביותר כדי לקבל לתוך הוורידים
את צלילי הדרבוקה החזקים שממש מרעידים את הדם בגוף.
מוסיקה כזו אני אוהב לשמוע לבד מכיוון שבמשפחה...לא בדיוק אוהבים את הסגנון
יש עוד הרבה אבל קצרה היריעה...
אני מעביר את השרביט ל:
ג'ני
n_lee
נ*גה
האזרחית קיין