כמה דברים חשובים קרו השבוע, והם עברו ככה בלא איזכור מיוחד.
הראשון, ב4 ביולי 1976, יום ראשון לפנות בוקר, כשבארה"ב הכינו את חגיגות המאתיים,
בארץ, מהדורת החדשות של שעה 06:00 נפתחה בידיעה מרעישה.
בני הערובה מאנטבה בדרך לארץ.
כל זה קרה לפני 37 שנים.
מטוס איירפרנס בטיסה 139, שטס מנתב"ג לפריז, שבוע קודם, ונחת נחיתת ביניים באתונה, שם עלו המחבלים על המטוס, נחטף.
מיד לאחר ההמראה משתלטים על המטוס מחבלים, מבין הנוסעים, משנים את נתיבו ומנחיתים אותו בבנגזי בלוב.
לאחר שהייה של שש שעות על הקרקע ותדלוק המטוס, הוא ממריא שוב, וטס עד שנוחת עם בוקר בעיר אנטבה באוגנדה.
החוטפים ובני הערובה שהו בטרמינל באנטבה, אוגנדה במשך שבעה ימים, היהודים והישראלים, 105 במספר, הופרדו
משאר הנוסעים. הקברניט ואנשי הצוות התעקשו להיות עם הישראלים למורת רוחם של החוטפים.
הסלקציה שנעשתה בין הישראלים/יהודים לשאר הנוסעים בוצעו בידי זוג טרוריסטים מכנופיית "באדר מיינהוף" הגרמנית
והזכירה לרבים מהישראלים את השואה.
סיירת מטכ"ל וח"א התאמנו על מודל של הטרמינל ותוך 40 שעות היו מוכנים לפעולת החילוץ הנועזת
אלפי קילומטרים מגבולה של המדינה.
מבצע "כדור-הרעם" (כך כונה "מבצע אנטבה", או "מבצע יונתן" על שמו של יוני נתניהו שנפל שם באנטבה)
היה ציון דרך משמעותי בדרכה של מדינת ישראל ובהגנה על אזרחיה בפרט ועל יהודים בעולם בכלל.
המבצע בוצע בלחץ זמנים ניכר ובעצם התגבש כאמור, בתוך 40 שעות.
התנאים והדרישות מהכוח המחלץ היו הכמעט בלתי אפשריים והתבצרותם של החוטפים במדינה עוינת,
הקשו יותר על הבעיה. למרות זאת הצליחו כוחות הצבא הישראלי לחלץ בשלום כמעט את כל בני הערובה
והמבצע הוכתר בהצלחה. שלושה חטופים נהרגו במהלך המבצע וכן מפקד סיירת מטכ"ל יוני נתניהו ז"ל.
החטופים יורדים מאחד ההרקולסים בנתב"ג משמאל ניתן לראות את הקברניט של מטוס איירפרנס.
המון אנשים שהגיע לקבל את הבאים אחרי שבוע עמוס ומלא פחדים. (ברקע למעלה ניתן לראות את
אחד האוטובוסים שהגיע להסיע את האנשים לטרמינל, אוטובוס מסוג טייגר מתוצרת חברת ליילנד הבריטית)
סא"ל יוני נתניהו ז"ל שנפל מירי צלף אוגנדי שעמד על מגדל הפיקוח באנטבה.
הייתי בן 13 ואני זוכר איך ההורים שלי התעוררו בצעקות שמחה והעירו את כל הבית...
זה היה עוד יום שצמודים למסך הטלויזיה (שחור לבן, ערוץ 1 בלבד) אבל הפעם עם דמעות שמחה על שחרורם
של החטופים, דמעות מהולות בעצב על הנופלים.
האירוע השני, לפני כמה ימים, ב-3 ביולי 2013 נפטר דאג אנגלבארט.
אני בטוח שאף אחד לא שמע עליו וגם עכשיו זה לא אומר כלום לאף אחד...
אבל אם אגיד שאותו אדם המציא ב-1968 את העכבר הראשון, כן אותו עכבר מדגמים שונים
שכולנו משתמשים בו ביום יום בכל רגע מול המחשב, אז אולי תזכרו אותו (לחמש דקות הבאות)
(באדיבות YNET - העכבר הראשון שהיה עשוי עץ)
זה לא היה קל בהתחלה, ולעשות דברים ללא מקלדת, לא היה ממש טריויאלי.
אבל מאז נולדו הרבה עכברים מכל המינים הצבעים והסוגים, חשוב לזכור את מי שהמציא
אותם והיה חלוץ במיומנות הזו של יד ועין.
ושמחה קטנה וצנועה שלי.
בסופהשבוע חגגתי 100.
100 אלף קוראים בבלוג.
כמובן שלא בהיתי מול המונה בתחתית המסך וחיכיתי, יש לי מערכת שמדווחת ויודעת גם לצלם
את המסך כשצריך (אהה והיא שולחת לי מייל והודעת SMS, מאוד חחכמה)
אז התכנות שלה היה לצלם את ה-99,999 ואת ה-100,000 והיא לא כשלה 
זה התיעוד שהוא יותר בשבילי.
ועוד קורא אחד...(השם שמור במערכת)
בפינה הקטנה והצנועה שלי, תודה לכל אחד ואחד מכם שמגיע, קורא ומגיב.
תמשיכו לבוא, זה מעודד ומשמח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
