אצל הקדמונים היו קוברים או שורפים אנשים כשעל עיניהם היו שמים שתי מטבעות.
מטבע על כל עין. זאת כדי שיוכלו לשלם לשומר הסף ולעבור את נהר השכול לעבר גן העדן...
לאבי היו עיניים ירוקות עם מעט גוון חום.
לאימי יש עיניים חומות, חמות ועמוקות.
אני קיבלתי עיניים ירוקות.
אומרים שהעיניים הן המראה לתוך הנשמה.
כשאני פוגש אנשים, אני מסתכל להם בעיניים.
ולפעמים לא צריך להגיד כלום, העיניים מדברות.
והעיניים מדברות הרבה יותר ממה שמילים מסוגלות להביע.
ראיתי בחיי עיניים רבות.
יש כאלו שלא אשכח בגלל הרוע שנבע מהן.
יש כאלו שאזכור את הטוב שהן הביעו.
אני אזכור הרבה עיניים מיוחדות.
עיניו של הבן המגיע הבייתה לשבת ולא מספר כלום על מה הוא עושה
כשאישתי בסביבה, רק העיניים שלנו, מדברות, הוא ואני, כדי לא להדאיג אותה.
אפשר להגיד שאנחנו רואים עין בעין דברים שרק מי שמבין יודע לפרש.
מבט אחד ודי. ואני יודע הכל. איפה, למה, כמה, קשה או קל.
העיניים של הילד בן 4, שהביטו מבעד לעגלת הקניות שלי בסופר
והסתכלו על קופסת הקרמבו. הוא הרים את עיניו השחורות אלי ולא היה צריך להגיד מילה
כי העיניים ביקשו לטעום. אימו החזיקה בחיקה תינוק, שטר של 20 שקלים, לחם וחלב.
ניכר היה שהוא לא טעם קרמבו בזמן האחרון.
הם היו אחרי בתור, הושטתי יד ולקחתי עוד שישיית קרמבו.
שילמתי ונתתי לילד שניים, אחד בכל יד קטנה.
העיניים השחורות כאילו התעוררו. הן אמרו תודה. לא צריך היה יותר מזה.
למרות הפצרותיה של האם, הוא לקח וברח החוצה.
עיניה אמרו מבוכה אבל היה שם גם תודה שקטה שעשתה לי את זה, לא יותר.
עיניי של הילדה שם באמצע הלילה בשכם.
עיניים שלא הבינו מאומה מהמהומה שקרתה בבית בשתיים לפנות בוקר.
עיניה העייפות הביטו על עיניים של אביה ואחיה שנלקחו כי הם היו מבוקשים,
עם דם על הידיים ועיניהם ירקו דם ואש.
עינייה של הילדה רק שאלו למה?
עיניי שלי אמרו לה שאין לנו ברירה.
זוג עיניים אחר של חבר שהיה לידי.
ישבנו והכנו קפה למרגלות ג'יפ הסופה.
הוא היה מכין קפה מיוחד, קפה מבושל ככה על פינג'אן קטן.
מכין שתי כוסות, מוזג ותמיד היה נשאר נשאר לעוד שלוק אחד.
באותו היום שמענו בום אדיר.
רסיס בגודל של 5 ס"מ ניתז מאבן ופגע לו במצח, בין שתי העיניים.
העיניים הכחולות הפכו לאדומות.
איזה צבע יוצא מערבוב של אדום וכחול?
חזרתי עייף מעוד פעילות.
לא רציתי לראות כלום לנגד עיניי.
לא אוכל ולא מקלחת, לא כביסה ולא טלויזיה.
רציתי לראות רק את עינייה בצבע הדבש.
עיניים שהסתכלו עלי וידעו הכל.
מה אני רוצה, מה אני צריך והכל במבט אחד.
נדמה היה שהמבט שלה חדר אל תוך נשמתי.
העיניים האלו לא נמצאות יותר.
כשאני נזכר בעינייה אני דומע.
איך הלכת מבלי להניד עפעף?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
