אני חושב אם היינו גרים באוגנדה...כמה קרובים היינו לכל הבלאגן שיש באפריקה.
ישראל מאז הקמתה בחשה באפריקה.
בשנות החמישים היו לנו קשרים עם כ-50 מדינות באפריקה. הם אהדו אותנו מהרבה סיבות.
סיבה חשובה הייתה שהרבה מהן רצו להדמות למדינה היהודית שקמה מהריסות העם היהודי
והצליחה לבנות מדינה. זה נתן להם את החלום שגם הם יכולים.
הקשרים איתם היו בכל התחומים במיוחד בחקלאות, בניה ותשתיות. הרבה חברות כמו סולל בונה עשו
שם הון בבניית תשתיות וחברות ייעוץ לחקלאות עזרו בתכנון השקיה ולימוד שיטות חקלאיות.
אחרי מלחמת יום הכיפורים היחסים התקררו כמעט בין לילה בלחץ המדינות הערביות וישראל כבר נראתה ככובש
ולא כמדינה צעירה היכולה לשמש דוגמא למדינות אפריקה שרובן קיבלו עצמאות מהמדינות הקולוניאליסטיות
כמו אנגליה, צרפת, גרמניה, ספרד ופורטוגל בשנות השישים.
משנות ה-80 יש ניצני פריחה קטנים ביחסים אבל עם מעט מאוד מדינות.
בעולם הזה מה שמוכר הכי הרבה זה סקס ומלחמה.
אני לא מכיר חברות ישראליות שעוסקות בסקס באפריקה אבל מכיר כמה אנשים
שמתפרנסים טוב מאוד מייעוץ בטחוני, אימון וסחר בנשק (את האחרונים אני לא מכיר אלא רק משמועות).
לפני 10 שנים קיבלתי הצעת עבודה יחד עם חבר שהיה בקניה כבר עשור, לבוא עם המשפחה
ולעבוד איתו בחברת הייעוץ שלו לממשל הקנייתי.
העבודה לא הייתה רשמית, כדי לא ליצור איזו זיקה למדינת ישראל.
נסעתי לשם לכמה ימים כדי לראות במה המדובר.
מיותר לציין שבבית ההתנגדות הייתה עזה.
מקום כזה, לא שקט עם ממשל שיכול כל יום ליפול, לא היה בראש סדרי העדיפות
למעבר מגורים חדש למרות שאחרי כמה שנים יכולנו לחזור לארץ עשירים כקורח...
אני לא ניסיתי לשכנע את זוגתי, רק נסעתי לראות במה דברים אמורים.
אחרי כמה ימים בסיור בקניה, הבנתי שאין לי מה לעשות שם, אלא אם אני בא לטיול ספארי.
הכסף חשוב אבל סדרי העדיפות שלי בחיים הם קודם כל המשפחה, כל השאר מגיעים אח"כ אם בכלל.
ניסיונות שכנוע שלי ושל זוגתי ע"י החבר, לא הועילו והוא נשאר עם ההצעה באוויר.
מדינת ישראל מעורבת באפריקה הרבה עשורים.
שני מקרים שבהם התערבה ישראל רשמית היו אחרי הפיגוע של אלקעידה נגד שגרירות ארה"ב בניירובי ב-1997
והמקרה של ניסיון הפלת מטוס ארקיע ב-2002. שני המקרים הדליקו נורות אדומות ואזעקות בכל רחבי "הקריה".
משינת ישראל הבינה שסודן הנמצא מצפון לקניה וסומליה ממזרח לה, הופכות להיות כר נוח לארגון הטרור
אלקעידה שתוקע שורשים ומתכונן לפגיעה במטרות ישראליות.
בעקבות כך התברר שקניה היא מקום אסטרטגי עבור ישראל ביבשת השחורה.
ישראל מכרה לקניה לא מעט נשק אבל עוד יותר מכך ידע ביטחוני.
מאות חיילים קנייתים קיבלו בשנים האחרונות בישראל הכשרה בלוחמה בטרור או אומנו בקניה
על ידי מדריכים ישראלים רשמיים או רשמיים למחצה.
הקניון שהותקף ע"י מחבלים לפני יומיים בניירובי בירתה של קניה, הוא בבעלות ישראלית
של 50 אחוזים. די היה לראות את השומר בכניסה לחניון שמבקש ממך לפתוח את תא המטען
כדי להבין מהיכן הוא למד את זה...
אתמול התקשר אלי אותו חבר וביקש ממני להגיע לקניה.
"אני צריך עזרה שלך כאן. תבוא לשבוע, לא תצטער" הוא אמר בקול בוטח.
דיברנו כבר שאני לא מגיע והכסף זו לא הבעיה, אני לא עוזב את המשפחה. אמרתי לו
"יש לך כרטיס טיסה, אם יש מישהו שאני סומך עליו זה אתה. ביחד נשנה כאן דברים. הוא מוסיף
אני לא מגיע, תרד מהעניין. לא מגיע בעד שום הון בעולם. למה לי הלכניס ראש בריא לצרה כזו?
לשלוח לך מטוס פרטי? הוא שואל בחיוך מהצד השני
גם חללית לא תיקח אותי מכאן. נדבר אחרי מה שיקרה שם. ניתקתי.
בעוד שבוע יש לי מבחן אחד לפני אחרון לסיום התואר.
אני לא יכול ללמוד ואני עוכב אחרי מה שקורה שם, כי אני מכיר חלק מהאנשים שלנו שם.
אני מקווה שהכל יגמר בשלום לטובת הישראלים בעלי העסקים שם בקניון, התיירים הישראלים
ואלו שגרים שם. אני מקווה שבין בני הערובה אין ישראלים.
אני יודע שאם ישנם כאלו, הם יסבלו מידי המרצחים שמגיעים לכל פינה בעולם
כדי לפגוע בנו רק כי אנחנו יהודים וישראלים, ושרק לא יבקשו לשחרר עוד מאות אסירים פלסטינים תמורתם...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
