כך נראה עולם עשיר בדבורים
וכך יכול להראות עולם ללא דבורים
הדבורה היא אחד החרקים החשובים ביותר על פני כדור הארץ.
הדבורים אחראיות להאבקה של כמעט כל פרח ופרי שאנחנו מכירים.
הן גם דואגות להאבקה של האספסת שהיא מקור של מזון לבעלי החיים בחווה ובמשק.
הדבורים ניזונות מהצוף והוא משמש להם כמקור המזון העיקרי שממנו הן צורכות.
בעולם קיימים כ-20,000 זנים של דבורים, דבורת הדבש, היא הזן הידוע ביותר לבני האדם
בזכות הדבש שהן מייצרות.
בכל כוורת יש כמה עשרות אלפי דבורים החיים בחיי קהילה תוססים.
כל פרט שם יודע מה תפקידו ולמרות מה שכולנו יודעים על מלכת הדבורים החיה בכוורת,
הדבורים מסתדרות ביניהן ויודעות לתקשר על כיוון הפרחים, מרחקם מהכוורת ואיסוף הצוף.
כל כוורת נחשבת לאורגניזם חי, ממש כמו גוף שלם.
כאורגניזם חי יש לדבורים מערכת בריאות מושלמת גם ללא תשלום לקופת חולים מסויימת,
ללא מס בריאות, שר בריאות וכל הדברים שאנחנו בני האדם מכירים.
מחקרים מצאו כי הדבורים יודעות לדאוג להיגיינה שלהן באופן טבעי.
הם מגרדות שרף מיוחד, הנקרא פרופוליס, מעלים וצמחים ומביאים את השרף לכוורת.
הפרופוליס הוא מחטא טבעי קוטל חיידקים, אנטיביוטיקה היישר מהטבע ללא מגע יד כלל.
הפרופוליס ידוע מימי התנ"ך כמחטא וכחומר אנטיבקטריאלי ובני אדם אספו אותו מהכוורת והשתמשו
בו לחיטוי פצעים, חתכים או פציעות.
אבל מסתבר שלא ידענו עד כמה הפרופוליס חשוב לדבורים עצמן ומשמש להן כחומר חיטוי אנטי בקטריאלי
בתוך הכוורת, כך הן יכולות לשמור על הבריאות של עצמן.
לפני פחות מעשור דווח לראשונה על ירידה דרמטית בכמות הדבורים בארה"ב.
אבל הדבר לא קורה רק בארה"ב, זה קורה בכל העולם.
לנו, בני האדם אסור לתת לדבורים להעלם או למות. למרות שהרבה מינים של בעלי חיים
נמצאים בסכנת הכחדה או הם כבר על סף וקיימים מעט פרטים, הדבר לא דומה למה שקורה עם הדבורים.
להעלמות הדבורים יש כמה סיבות עיקריות וכולן מעשה ידי האדם להחריד.
נמצא כי לפני מלחמת העולם השניה היו בארה"ב לבד 4.5 מיליון כוורות לעומת 2 מיליון לפני 7 שנים.
לאן נעלמו יותר ממחצית אוכלוסיית הדבורים? והמספרים דומים בכל העולם.
החקלאים הפסיקו לשתול ולגדל גידולי בר כמו תלתן ואספסת שמזינים את הקרקע בחנקן באופן טבעי
המגיע מהגידולים האלו והאדמה יכולה להשתקם ולהעלות יבולים מדי שנה.
במקום כל מה שטבעי התחלנו להשתמש בדשנים מלאכותיים שיש בהם מלחים המכילים חנקן המיוצר
במפעלים כימיים.
התחלנו להשתמש גם בחומרים כימיים המשמשים כקוטלי עשבים. בשבילנו זה עשבים שיש להשמיד
אבל בשביל הדבורים זהו מזון. העברה של כוורות דבורים שלמות ממקום למקום כדי להאביק (מלשון אבקה)
גידולים שונים יוצרים מחסור של דבורים במקום אחר שכן הדבורים לא נמצאות במקום המקורי שלהן.
חוסר במזון טבעי גורם נזק בלתי הפיך לדבורים.
חומרי ההדברה הן שחקן מפתח נוסף בהעלמות הדבורים.
הדבורה הנמצאת בתוך הפרח ומאבקת אותו מגיעה לכוורת כשהיא נושאת על גבה חומרי הדברה בנוסף לצוף..
חומרי ההדברה הורגים דבורים נוספות בכוורת ומזהמות את המושבה.
חומר הדברה חדש המכיל חומרים בשם "ניאו-ניקוטינואידים" מוכנסים לאדמה בהשקיה או מרוססים ממטוסים
ועוברים דרך השורשים לצמח.
הרעיון הוא שחרק מזיק הניזון מהצמח, ימות בצורה מיידית. דרך נוספת היא הספגת הזרעים באותו חומר הדברה
כך שהצמח יהיה בעל כמות קטנה יותר של חומר הדברה.
במקרה הראשון, דבורה המגיעה לצמח מתה באופן מיידי או כעבור זמן קצר.
במקרה השני, של הזרעים, הדבורה מאבדת את חוש הכיוון, ה-GPS שלה משתבש והיא לא מוצאת את דרכה חזרה.
אם נוסיף לכך את הטפילים והחיידקים הטבעיים שמזיקים לדבורה, ואנחנו גורמים לטפילים להרוג את הדבורים
כי אין להן את מקור המזון הטבעי שלהן, גורם לדבורים להיות חלשות ולא להתגבר עליהם בצורה טבעית,
נבין שהעולם במצב קשה.
האם המצב חסר תקנה? אין תקווה לשינוי?
התשובה לכך היא לא.
מה שאנחנו צריכים לעשות, כל אחד במקום שלו, לשתול צמחים, בגינה שלו, באדניות על המרפסת.
העיריות צריכות לפזר פרחים בכל מקום החל משולי דרכים, שטחים פתוחים, פארקים ובכל מקום פנוי.
להפסיק להשתמש במדבירי חרקים, לגוון בגידולים ולא לבנות "מדבריות חקלאיות" הכוללות סוג
אחד של גידול כמו תירס או סויה.
לעשות למען בעלי החיים סביבנו כי צריך להבין שהמערכת האקולוגית הזו חיה בהרמוניה.
כל הפרה בוטה של האיזון האקולוגי הזה, לא רק שתפגע בבעלי החיים, אלא בסופו של דבר תפגע בנו
בני האדם. אסור לנו להתעלם מבעיות קיימות כי בסוף בשורה התחתונה, מי שיפגע כאן זה אנחנו.
אולי זו עוד אחת מהאזהרות האחרונות שהטבע מפעיל את צופרי האזעקה העולמיים, וגם כאן אסור
לנו להתעלם.
העלמות הדבורים בעולמנו, לא דומה להתחממות הגלובלית שתשפיע עלינו אולי בעוד 40 שנה,
זה משהו שיכול לפגוע בנו בזמן קצר מאוד.
עם הגידול באוכלוסיית העולם, דרישה ליותר מזון בכל יום, חוסר בדבורים להאבקת הצמחים,
לא ירחק היום שבו תמונות כמו בראש הפוסט, של סופרמרקט מלא בירקות ופירות ימצא רק בתמונות
וישאר זיכרון והיסטוריה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
