נסעתי ללימודים ברכבת, מבאר שבע לתל אביב/אוניברסיטה.
הדרך לוקחת שעה ורבע בערך ובדרך כלל אני מחובר לטאבלט שלי
באוזניות שומע את ההרצאה מהשיעור הקודם, קורא מאמר או סתם רואה
סדרת טלוויזיה אחת מעשר שאני רואה במקביל.
ישבתי לקרוא מאמר לקראת השיעור.
"צילי וגילי" (שמות שאני נתתי להן)' עולות תחנה אחרי בבאר שבע.
הן מתיישבות מולי.
אני מחובר לאוזניות שומע מוזיקה וקורא עד שהמבטים הצטלבו.
נעיצת המבטים בי הפריעה לי בריכוז, חיפשתי לראות אם הכפתור בחולצה מכופתר
בסדר לא נכון או שרוכסן המכנסיים פתוח...לא יכולתי לקרוא או להאזין למוזיקה.
הורדתי את האוזניות וסגרתי את הטאבלט.
אתה יודע איפה אנחנו? שואלת גילי
האמת שבחוץ חשוך כבר, השעה חמש ורבע וכמעט ולא רואים כלום.
לאן אתן נוסעות אני שואל.
לתל אביב למגדלי עזריאלי עונה גילי.
יש עוד זמן משהו כמו שעה אני עונה.
אני יושב מולן כך שהעיניים נפגשות כל הזמן.
צילי וגילי בנות 17 בכיתה י"א באחד התיכונים בבאר שבע.
צילי לבושה חולצה דקה כחולה עם שרוולים ארוכים ג'ינס צמוד ונעלי ספורט ורודות.
גילי לבושה מכסניים ג'ינס קצרים, אבל ממש קצרים וחולצה שגולשת מעל כתפה
הימנית ומגלה את החזיה הלבנה שלבשה מתחת.
מתחיל להיות קר ברכבת והטבע עושה את שלו, קר לבנות ורואים את זה מבעד לחולצה :)
אפשר להשאיל ממך את הג'קט? שואלת גילי
צילי מחייכת במבוכה על כך שגילי מבקשת ממני את הג'קט.
כן עד תל אביב הוא שלך, אני אומר ומושיט לה אותו.
דיברנו כמעט כל הדרך, צילי יותר מופנמת, גילי יותר נועזת.
מה אתן מתכננות לעשות בעזראילי אני שואל
סתם להסתובב עונה צילי
ולחפש חתיכים עונה גילי ומחייכת אלי
אני מחייך בחזרה.
אבל נראה לי שנמשיך איתך עד האוניברסיטה מתחכמת גילי
אני עושה את עצמי לא מבין ושואל אם הן מחפשות סטודנטים חתיכים
לא...עונה לי גילי מצאנו אותך וקורצת לי.
צילי מאדימה ומסמיקה קשות
גם אני.
אם היה יושב כאן מישהו שהיה הולך איתכן עד הסוף..., אני אומר ועוצר.
מה זאת אומרת שואלת גילי
זאת אומרת שהיה אומר בואו תרדו איתי באוניברסיטה ומזמין אותכן לקפה
או סתם למשהו אחר ועושה לכן משהו כמו נגיד אונס או מעשה מגונה. אתן לא חושבות על זה?
אהה...אתה סתם מנסה להפחיד אותנו נכון? שואלת צילי
גילי הבינה מיד את העניין.
הוא לא מנסה להפחיד אותנו, עונה לה גילי, הוא מנסה להזמין אותנו...
אני ממש לא, אני מתקן אותה. אני נותן לכן אופציה של משהו שיכול לקרות לשתי בנות
יפות כמותכן שבטח מפלרטטות אבל לא יודעות שיש כאלו שיקחו את זה למקום אחר
מקום רציני שאולי לא התכוונתן להגיע לשם.
תשמע, אומרת גילי, אתה חתיך, קצת מבוגר בשבילנו אבל אני לא מתביישת להגיד את מה שאני
חושבת בפנים. אתה שווה...
כגבר קיבלתי את כל הפלירטוט הזה בהנאה אני מודה, אבל הדאגה גברה על ההנאה.
הדאגה לשתי בנות שנראות לי תמימות וחמודות ויכולות ליפול בקלות כפרי בשל לידיו של מישהו שהיה
באמת לוקח את זה למקום אחר.
אפשר לקבל את הטלפון שלך? שואלת גילי
את מספר הטלפון אני שואל
כן, אני רוצה וגם תמונה, ענתה גילי בחוצפה ישראלית נפוצה.
לא ממש לא אני עונה.
נראה לי שצילי צלמה אותי בחשאי אבל אני לא בטוח.
תצלם אותנו כאילו מתעסקות בטלפון ותשמור לך את התמונה. אמרו שתיהן.
???? למה אני צריך את זה אני שואל
כדי שתהייה לך מזכרת משתי מעריצות....קרצה לי גילי
הכרוז הכריז על הכניסה לתחנת ההגנה, תחנה ראשונה בתל אביב.
הנה אני מחזירה לך את הג'קט אמרה גילי, הוא מלא בריח בושם נשי, זו תהייה מזכרת ממני, חייכה.
לקחתי את הג'קט בחזרה, הוא אכן הריח מבושם נעים.
הן ירדו בתחנת השלום.
הרכבת עמדה חצי דקה להעלאה והורדה של נוסעים והנה שתיהן על הרציף,
קרוב לחלון שלי עומדות שם שלובות ידיים.
כשהרכבת החלה לנסוע שוב, הן חייכו מולי מעל הרציף נפנפו לשלום ושלחו לי נשיקה באוויר...
כל הדרך חזרה מהשיעור הבייתה, שוב ברכבת, חשבתי על המקרה.
מלבד זה "שהתחילו איתי" (וזו לא פעם ראשונה), היו לי בראש כל מיני מחשבות אבל
המחשבה שבאמת הטרידה אותי היתה המחשבה שבמקרה הן נפלו עלי,
אבל באותה מידה הן יכולות ליפול על מישהו אחר, מישהו שינצל הזדמנות, לעשות מעשה
שאין ממנו חזרה, כמו אונס או יותר גרוע מזה.
מה חושבים ההורים? הילדות נסעו לשופינג בעזריאלי, אבל מה בדרך?
האם אפשר לשמוא על הילדים שלנו בכל רגע נתון? כמובן שלא, צריך לסמוך עליהם.
מותר להתחיל עם בנים ואני חושב שזה לא צריך להיות טאבו של הצד הגברי בלבד, אבל גם במקרים
כאלו של עצמאות נשית מבורכת, צריך לחשוב קצת מעבר לאותו הרגע, החיוך או הפלירטוט.
אני מקווה שהנסיעות הבאות שלהן יהיו בטוחות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
