היום לפני 46 בתאריך 25 בינואר 1968 טבעה הצוללת "דקר".
אח"י (אוניית חיל הים) "דקר" הייתה צוללת בשירות חיל הים הישראלי, שטבעה בדרכה מבריטניה לישראל בינואר 1968 וכל 69 אנשי צוותה נספו.
הצוללת שירתה במקור בצי הבריטי.
ב-1965 רכשה ישראל את הצוללת, והיא קיבלה את מספר חיל הים צ-77, שופצה במספנות פורטסמות' באנגליה,
אוישה בצוות ישראלי שאומן בידי הצי הבריטי, ויצאה לדרכה לישראל ב-9 בינואר 1968.
דיווח המיקום האחרון התקבל מהצוללת ב-24 בינואר 1968 בשעה 6:00 בבוקר מדרום לקצה המזרחי של כרתים,
והשדר האחרון התקבל ממנה 18 שעות מאוחר יותר.
על אף חיפושים נרחבים שנערכו אחריה על ידי אוניות, צוללות וכלי טיס, לא נמצאה הצוללת על פני המים והיא הוכרזה כאבודה.
המידע וההערכות על הסיבות לאובדנה לא פורסמו, והפרשה נתקבעה כתעלומה וטראומה לאומית.
כשנה לאחר טביעתה התגלה אחד ממצופי החירום של הצוללת בחוף רצועת עזה.
מסקנות שגויות מניתוח ממצאי המצוף ומקום הימצאו הובילו לחיפושים אחריה בחופי מצרים ובים האגאי, אך אלה לא העלו דבר.
בגמר המלחמה הקרה ניאותה ארצות הברית להעמיד את יכולות החיפוש והאיתור במים עמוקים
שפותחו על ידי צי ארצות הברית למאמצים למציאת הצוללת.
החיפושים שבו והתמקדו בקטע הנתיב שבו אבד הקשר עמה.
ב-28 במאי 1999, למעלה מ-31 שנים לאחר היעלמותה, נמצאו שרידיה של "דקר" על ידי מערך החיפוש במים עמוקים של חברת נאוטיקוס.
השרידים נמצאו בקרקעית הים בעומק של 3 קילומטרים, על נתיב השיט המתוכנן לחיפה, במרחק של 485 קילומטרים מיעדה.
הסיבות לטביעתה של "דקר" לא ברורים עד היום, כמעט 50 שנה מאותו המקרה.
היום, בארוחת צהריים עם המשפחה, נזכרתי באחת הפעמים שבהם עשיתי מילואים בשטחים.
זה היה ברמאללה פעילות עם אחת מהסיירות הטובות שיש לצה"ל ויחידת המסתערבים, חורף של חודש ינואר.
בסיכום הפעילות ישבתי בתדריך עם מפקדי הכוחות שהייתי איתם בשטח.
אחרי סיום התדריך עם אלוף הפיקוד ומפקדים נוספים בגזרה, נכנסה אחת החיילות עם עוגה.
האורות כבו ושיר "היום יום הולדת" היה כבר באוויר.
אחד ממפקדי הצוותים שהשתתף בפעילות, חגג באותו יום יום הולדת.
זו הייתה הפתעה של מפקד הגזרה.
החייל נולד ב-26 בינואר, יום ועוד כמה שנים טובות אחרי טביעתה של הצוללת "דקר".
אחד מקרובי משפחתו, היה בין 69 אנשי הצוות של הצוללת שניספו.
הוריו התלבטו קשות אם לקרוא לתינוק על שמו של קרוב המשפחה, או בשם אחר.
אחרי התלבטות של כמה ימים הרך הנולד זכה להיקרא בשם דקר.
כך נשמר הזיכרון של הדוד ושל כל אנשי הצוות.
הבחור היה לוחם מצטיין, ראש צוות מיוחד במינו, ללא חת ונראה כי כל העוז והתעצומות של 69 אנשי הצוות
של הצוללת, פעמו בתוך גופו החסון.
יהי זכרם ברוך.
כמה תמונות מארכיונים שונים:
המברק האחרון:
הדו"ח על ממצאי המצוף שנמצא:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
