למדתי עם שרה בבית ספר התיכון. היינו באותה כיתה.
שרה הייתה חברה אבל לא חברה כמו חברה של דייטים ומסיבות, אלא חברה לשיחות נפש.
דרכנו נפרדו בצבא אבל נפגשנו שוב לפני 15 שנים בערך.
אחרי כמה טיולים בחו"ל, שרה הכירה את דני.
כעבור 4 שנים של חברות הם התחתנו, 3 ילדים, עבודה מסודרת לכל אחד מהם, משפחה נורמטיבית.
קנו בית צמוד קרקע, משכנתא, מכונית הכל באמת בסדר.
לפני חמש שנים דני טס לארה"ב במשימה של שבועיים מהעבודה.
ביומיים האחרונים לשהותו, הוא לא יצר קשר עם שרה. שרה הרגישה שמשהו לא בסדר.
היא חיפשה אותו במלון, שם אמרו לה שהוא עזב.
ביום של הטיסה חזרה הבייתה הוא התקשר ואמר שהוא עוזב אותה ושלא תחפש אותו יותר...
לקח לשרה יומיים לעכל את העניין.
שרה באה לדבר איתי.
מסתבר בדיעבד, כמו בכל הסיפורים, שהיו "סימנים מקדימים".
הם לא הסתדרו, הוא לא רצה לשכב איתה, צעקות, מריבות על שטויות.
היא אמרה לו בוא נתגרש וכל אחד ילך לדרכו. אחרי כמעט 20 שנות נישואין וחברות, כנראה שנגמר להם הסוס.
שרה סיפרה שהוא לא לקח כלום מהחשבון, יש לה מספיק כסף לחיות עד הפנסיה.
שרה היא אישה הגונה, עגונה.
חמש שנים מנסים למצוא את דני ומסתבר שהעניין לא כזה פשוט.
ישבתי עם שרה שעות, חיפשנו בכל מיני מקומות, אתרים, תמונות אבל לך תחפש את דני בעולם, מחט בערמת שחת.
במקום העבודה לא ידעו להגיד כלום מאז המקרה, חברים קרובים הופתעו לגלות שהוא נעלם.
דני כמובן פוטר מעבודתו וכל הפיצויים שלו לא נמשכו על ידו אלא נשארו בחשבון המשותף שלהם, עד עצם היום הזה.
הייתה סברה לפני שנתיים שראו את דני בדרום אמריקה, ברזיל ליתר דיוק.
כל הקשרים שהופעלו לא הניבו פרי.
שרה הלכה לרבנות, לבדוק מה מצבה בעניין גירושים.
מסתבר כאמור שהרבנות לא ממהרת לסדר את עניין הגט כשהבעל לא בתמונה.
"אם בעלך היה משאיר אחריו מכתב התאבדות, נהרג, נכנס לתרדמת, צמח וכו' היה אפשר לשקול את עניין הסרת
העגינות כיוון שהוא לא מסוגל לתת לך גט".
בשנה האחרונה שרה התחברה למנחה שעוזרת לה ויחד הם מנסים לפתור את הבעיה, בינתיים ללא הצלחה ממשית.
יש כרגע הצעה לחוק שמנסה לחוקק את הסכם הטרום נישואין בין בני זוג. לא הסכם ממון אלא הסכם שיאפשר לאישה
להשתחרר מקשר נישואין גם כשהבעל אינו מוכן לזה כלומר, לתת לאישה גט.
לפי ההלכה היהודית הגבר מחליט מתי אם וכאשר לתת לאישה גט, החוק וההסכם מנסים לאזן במידת מה את יחסי הכוחות
הלא שיוויוניים בין בני הזוג. הניסיון של הסכם קדם נישואין בארה"ב מוכיח כי גברים נוטים לתת גט לנשותיהם כדי להמנע
מסנקציה כלכלית כזו הכתובה בהסכם הקדם נישואין ומחייבת את הבעל לשאת בעונש הכלכלי עד למתן הגט.
הממסד הדתי במדינה מסתייג מהסכם קדם נישואין כיוון שלטענתם ההסכם עושה את הגט למלאכותי וככזה כמו חרב המתנופפת
מעל ראשו של הבעל מהרגע הראשון ואין בו שום ספונטניות...מעניין.
גם הכתובה היא הסכם ממוני שנחתם טרום הנישואין אבל הוא דן בצד הכלכלי בלבד.
אני לא יודע מה יוחלט בעניין החוק, אני יודע שאני מכיר אישה שכרגע היא עגונה, לא יכולה לצאת עם אחרים, תקועה בחייה
האישיים, ממש כאילו יש על צווארה עוגן כבד שהיא סוחבת עליה כל השנים האלו.
אותו העוגן הוא לא רק מכביד אלא מין סימן קין שהיא לא יכולה לעשות עם עצמה שום דבר. לא להתחיל חיים חדשים,
לא לצאת עם גברים אחרים, לא לבנות בית או לתת אבא אחר לילדיה, מבחינת החוק הרבני היא עדיין אשת איש.
אני מקווה שכל העניין יסתדר במהרה ולצד החיובי.
ביום האהבה הזה שרבים חוגגים בו עם לבבות אדומים, פרחים, נשיקות וכל מה שקשור לאהבה, יש נשים כמו שרה,
שאצלן הבלון האדום התפוצץ, הלבבות נשברו ונפרדו, הפרחים נבלו וכל מה שהן רואות ביום יום הוא שרשרת
עבה עם עוגן כבד וגדול הקשור לרגליהן ומאיים להטביע אותן למעמקי הייאוש.
רק תקדישו דקה למחשבה עליהן.
(השמות בדויים הסיפור אמיתי)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
