טוב, לא בדיוק דקרו, ניסו לעקוץ אבל ברוח הדברים של הימים האחרונים, זה ממש לא מצחיק.
בבוקר היו לי 4 שיחות שלא נענו משני מספרים שונים.
בצהריים, חזרו אותם המספרים ואני לא יכולתי גם הפעם לענות.
בדרך כלל מס' חסוי מרמז על כך שמישהו רוצה משהו, אבל הפעם זה לא היה המקרה.
ואז הגיע שיחה ראשונה, מאחד המספרים, בפעם הרביעית.
עזבתי את עיסוקי מצאתי פינה שקטה ודיסקרטית ועניתי לשיחה.
"שלום אני מדבר עם מר...?" שאל הקול הגברי בצד השני
כן השבתי ביודעי ששיחה המתחילה ב"מר" לא תגמר במתוק.
"מדבר אורן משירותי בריאות כללית. אני רואה שיש לך פלטינום הכולל ביטוח סיעודי, אנחנו יוצאים היום
במבצע חדש. במקום לשלם לנו 90 שקלים לחודש אתה תשלם רק 50 עבור שירות חדש."
על מה אני צריך לשלם לכם עוד 50 שקלים שאלתי בציניות.
"אתה מבוטח נגד כל מקרי התאונות והמחלות אבל המבצע הוא למקרה מוות פתאומי בלא קשר למחלות.
מה אתה אומר אני מצרף אותך?" שואל הנציג בנחמדות יתר.
אתם לא נותנים להזדמנות לחמוק מידיכם מה? אני שואל אותו
"למה אתה מתכוון?" הוא שואל.
אתם מבינים שעכשיו יש מקרים של מוות בפתאומיות, בדקירות ברחובות, בפיגועי דריסה ואתם ישר מתייצבים
ומבטיחים שתבטחו אותי כנגד כל מקרה מוות. אני אומר
"חס וחלילה ושתהייה בריא אדוני, אנחנו מאחלים לך...כאן פשוט ניתקתי.
לא עברה רבע שעה, והתקשרו שוב מהמספר השני שלא עניתי כבר שלוש פעמים.
אולי אראלה ממפעל הפיס?
הפעם עניתי.
"שלום אני מדברת עם מר...?" היה הפעם קול נשי מהצד השני
וכמו שאמרתי גם קודם, מתוק זה לא יהיה...
כן במה אני יכול לעזור לך עלמתי? שאלתי
"אתה לא צריך לעזור לי, אני כאן לעזור ולשרת אותך ולהציע לך הצעה מצויינת. יש לך ביטוח תאונות אישיות דרך
(...מקום העבודה) ואנחנו מהיום משדרגים את הביטוח לכל מקרה מוות חלילה ואני מאחלת לך חיים ארוכים
אבל אתה יודע, צריך לדאוג למשפחה שנשארת" היא אומרת
אני שותק. פעמיים ממקומות שונים באותו הנושא? ממש הזוי.
כמה יעלה לי העניין? אני שואל בכאילו זה באמת מעניין אותי.
"זה עולה 120 שקלים תוספת לחודש אבל מכיוון שאתה עושה את זה דרך מקום העבודה, אנחנו עושים את זה ב-80 שקלים
אבל אני חייבת לסגור את זה עכשיו." היא אומרת בהחלטיות.
לא שווה לי אני עונה. בכללית רצו 50 שקלים למה אתם 80? המוות הוא לא אותו המוות?
"המממ...תן לי דקה אני אראה אם אוכל להוריד את המחיר" היא אומרת ולפני שהיא נעלמת לי ומשאירה אותי
לצלילי מוסיקה מעצבנת אני תופס אותה.
רגע, אני ממש לא רוצה אותכם ואת אף אחד. איך אין לכם בושה לצאת במבצעים כאלו כשאנשים נדקרים כל יום?
אתם לא מפספסים אף רגע דל מה?
"לא תשמע זה לא..." כאן שוב ניתקתי.
הלכתי להכין לי קפה כי זה ממש הרגיז אותי.
מה שקורה עכשיו ברחובות, לא יפסק אם לא תצא המנהיגות שלהם ותגיד להפסיק.
כן גם אנחנו אשמים, אין להם אופק וכל הדברים האלו.
וכן גם אני ראיתי את הסרטון עם המחבל שבא עם סכין שלוף מול השוטרים והם ירו בו.
מה היה קורה אם החלון של הרכב היה פתוח? מה היה קורה אם אותו מחבל היה משליך לתוך רכב המשטרה זיקוק?
מי שמאיים בנשק, כל נשק, צריך להבין שדמו בראשו.
כבר ראינו שאבנים הורגות וסכין של סלט יכול לדקור ולהרוג.
אז קודם כל ההנהגה שלהם צריכה להרגיע את השטח ואת המתלהמים.
להשתיק את האזור כי מי שנפגע מכך הכי הרבה הם בעלי העסקים והתושבים עצמם.
דין ערביי ישראל הוא לא דין הפלסטינים בשטחים.
ערביי ישראל חיים ביננו ומסתובבים חופשי וצריך לאפשר להם זאת, אבל לא בכל מחיר, בטח לא במחיר של הרג אזרחים
חפים מפשע והשלטת טרור ברחובות.
והנה המחבלים הדוקרים גם מאפשרים לחברות ביטוח שונות לעשות עוד כמה שקלים על חשבון אותם אנשים החושבים
שהם ממש צריכים את הביטוח הזה.
וככה על הדרך, שום דבר לא קורה במקרה, אין צירוף מקרים, הכל מתוכנן, למקרה שמישהו חשב אחרת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
