בשנות השבעים כשדודה שלי הגיעה לראשונה לארץ לביקור, היא הייתה המומה מהרבה מאוד דברים שהיו כאן
לעומת רומניה מולדתה, רומניה של הנשיא צ'אושסקו.
שני דברים הכי הפליאו אותה. אחד היה היכולת לקחת עגלה, להכנס לסופרמרקט ולקנות כל מה שאתה רוצה,
כמה שאתה רוצה ובכל יום שבא לך והתור היחיד היה התור בקופה.
הדבר השני היה כמות החיילים והנשקים שהיו ברחובות.
אבי ניסה את כוחו והסביר לה שחיילים כאן נושאים נשק גם מתוקף תפקידם כחיילים אבל גם כי מסוכן כאן,
אולם היא לא התרצתה. אז למה אזרחים הולכים עם אקדחים תקועים בחגורה? היא שאלה.
אותה השאלה צצה גם מולי כשאירחתי לא אחת חברים מחו"ל או אורחים שהגיעו במסגרת עבודתי ונסענו איתם כמובן לירושלים ובכלל.
למה אזרחים זקוקים לנשק?
הימים האחרונים והשנים האחרונות בכלל, מראים כי משרד הפנים בחקיקה או בתקנה לשעת חירום, חייב לשנות את הקריטריונים
המזכים כל אזרח לשאת נשק ומהר.
הטענה העיקרית היא שזה מסוכן ולראיה מצביעים המקטרגים על אותם שומרים שלקחו לביתם את הנשק והשתמשו בו
לרצח של בנות הזוג שלהם או לחיסול חשבונות בין שכנים ועוד ועוד. בינתיים שונתה התקנה ועל כל מי שעובד בחברת שמירה
ונושא נשק להחזירו בתום יום העבודה ממש כמו שמחזירים כל כלי עבודה.
הנה כמה תנאים מוקדמים:
לפי הוראות חוק כלי היריה, תש"ט-1949, החזקת כלי ירייה במדינת ישראל – אינה זכות מוקנית לאזרח,
אלא מתאפשרת רק לאחר קבלת רישיון מאת הרשות המוסמכת.
קבלת רישיון לכלי ירייה מותנית בעמידה בתבחינים (קריטריונים), הנקבעים על ידי השר לביטחון
הפנים בתאום עם גורמי הביטחון. תבחינים (קריטריונים) אלה כוללים דרישות סף, ביניהן הדרישה לעמוד באחת
מן העילות המפורטות להלן. רשימת העילות המפורטות במסמך זה הינה סגורה וממצה, ולא ניתן
לקבל רישיון פרטי או הרשאה להחזקתו או נשיאתו של כלי יריה אלא באחת מעילות אלה.
מדיניות השר הינה לצמצם את מספר כלי הירייה המצוי בידי הציבור,
תוך העדפת מתן כלי ירייה לארגונים מורשים, ובהרשאתם - למועסקים בהם, לצורך עיסוקם.
למה???
אזרח ששירת בצבא יכול לקבל רישיון לנשיאת נשק אחרי גיל 21 וגם שם יש המון תנאים.
האם אזרח ששירת כחייל והוא מאומן בירי, סיכן את חייו או הגן על חיי חבריו, זקוק לאישור נשיאת נשק?
הרי זה הזוי.
אנשים שנשאו כלי נשק עצרו פיגועים כמו פיגועי הדריסה האחרונים ופיגועי הדריסה של הטרקטורים לפני שנה.
אני מודע לעניין שיש אנשים שנושאים נשק ברישיון ומפחדים להשתמש בו במקרה חירום.
מייד עולות השאלות של מה יקרה אם מישהו יפגע? ואם יתבעו אותי? ואולי אני לא מיומן מספיק?
כאדם, חובה עליך לעזור לאדם בשעת צרה. כמובן שצריך להפעיל בכל רגע גם שיקול דעת, אבל אם אתה נושא נשק
ורואה פיגוע מתגלגל וביכולתך לעצור אותו, זו חובתך. מחר יקרה משהו דומה לבן משפחתך ואתה תרצה שאדם
אחר יתערב ויעצור את הזוועה.
למי שמעוניין הנה הקריטריונים לקבלת רישיון להחזקת כלי יריה
גם הסטטיסטיקה המתוארת בתמונה הבאה לא צריכה להפחיד את הרשויות להעניק רישיון לכלי נשק אם הוא ימצא
עומד בקריטריונים בסיסיים כמו שירות בצבא ומצב נפשי תקין.
אני, כקצין ששירת ביחידה מובחרת, הייתי צריך לבקש רישיון לנשיאת נשק. אצלי זה היה יותר קל מכיוון שההליך היה קצר יחסית.
אבל עדיין אבסורד שאדם שהשתמש בכל כלי הנשק כמעט, זקוק לאישורים מגורמי ביטחון כאלו ואחרים והתעלמו מהמקרים שבהם
צויידתי בנשק ואני יודע להפעיל את מרבית כלי הנשק הנמצאים בצבא.
בשעה כזו על המדינה להקל במתן רישיונות ולתת רישיון לכל מי שירצה ויוכיח קריטריונים מצומצמים מאוד כמו שהזכרתי לעיל.
ולכל אלו שחושבים שמייד חשנויות הנשק יפרחו כמו פטריות אחרי הגשם, לא כל מי שיכול לקנות נשק גם יעשה את זה.
להחזיק נשק בבית דורש כספת או לפחות ארון נעול בשני מנעולים והפרדה של תחמושת מנשק ועוד ועוד, כך שהדבר לא פשוט
וישראל לא תהפוך להיות שיקגו של תחילת המאה הקודמת. בנוסף, אקדח הוא לא דבר זול ויש מחוייבות לעבור מטווח בכלי הנשק
שאדם מחזיק, פעם בשנה ויש כמובן מעקב והגבלה על מס' הכדורים שביכולתו לרכוש.
אני לא חושב שישראל תהפך להיות ארה"ב שבא בכל סופרמרקט של וולמארט אתה יכול לקנות כלי נשק מכל הסוגים ואני לא רוצה
שלא יהיה פיקוח אבל צריך לשחרר קצת את האחיזה בחוקים מ-1949 ולהתאים אותם למצב של היום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
