אני מארח כרגע במסגרת העבודה, קולגה מארה"ב.
אמריקאי, נוצרי אבל אוהב ואוהד ישראל. לפעמים נדמה לי שהוא יותר ישראלי מהרבה ישראלים
הנמצאים כאן ורק יודעים להתלונן. הוא לא מתלונן על יוקר המחיה, יש לו מספיק.
הוא גם לא מתלונן על הבריאות או החינוך שיש או אין לנו כאן. אין גם תלונות על אנשים עניים כי הוא רואה הרבה עניים
כשהוא נמצא שם בארה"ב. אנשים החיים בתוך קרטונים וכל עולמם הוא עגלת סופר שבה
מתקיים כל עולמם כמו מטבח, ארון בגדים, שירותים ורכב...
הוא הגיע בסוף השבוע.
נפגשנו ביום שני האחרון בעבודה.
לחיצות הידיים עם העמיתים האחרים, חיוכים, קפה בקפיטריה ומבוכה בשבילי.
אותי הוא חיבק, חיבוק שכלל טפיחות על הגב, טפיחות הדדיות.
"אתם מייצגים בשבילי את הישראלי האמיתי" הוא אומר.
החברות האמיצה ביננו החלה בוויכוח סוער בזמן שהותי בארה"ב.
חלק מהתהליך שאני מופקד עליו לא עבד. בעיה טכנולוגית.
הוא היה המנהל של אותה יחידה שפתחה את התהליך ואני טסתי לשם כדי להבין למה שם זה עובד ואצלנו לא כל כך.
אחרי וויכוחים מרים מול סטטיסטיקות וגרפים מעוקלים שמראים עליות ויותר מכך ירידות דרשתי לראות מה הם עושים.
אמרתי לו שאנחנו ישראלים, אין מצב שהם האמריקאים מצליחים לעשות משהו שאנחנו לא נעשה ולא סתם לא נעשה
אלא נעשה את זה טוב יותר.
"אתה ממש שחצן" הוא כעס
אני מציאותי עניתי לו. תן לי את הנתונים של הטכנולוגיה ותראה שנצליח יותר טוב מכם, דרכתי לו על האצבעות.
חזרתי לארץ עם תובנות והבנתי מה לא עשינו נכון.
מאז עברו הרבה מוצרים וטכנולוגיות ואנחנו עושים אותם יותר טוב. כלומר משפרים ומעבירים אליהם את השיפורים.
כשהוא אומר "אתם מייצגים בשבילי את הישראלי האמיתי" הוא לא מתכוון לישראלי החפיפניק, יהיה בסדר וכל
הדברים הנדושים האחרים.
הוא מתכוון לישראלי המעז, המנסה, לא מתייאש, שובר את הראש, עובד לא תמיד לפי הכללים ובסוף מצליח.
לא תמיד הם אוהבים את זה, האמריקאים, כי הם עובדים לפי הכללים ובדיוק לפיהם.
הם לא חושבים מחוץ לקופסא.
"אתם הישראלים חושבים אחרת. מחוץ לקופסא זה ביטוי שלא נכון לגביכם. לכם לפעמים אין קופסא..."
אז באותו המעמד בקפיטריה כשברקע שומעים את תופי הבחירות המהדהדים ובאים,
הוא שואל:"תגידו אין לכם מה לעשות רק לבזבז כל כך הרבה כסף?"
ארבעת האנשים שהיו סביב השולחן הרימו גבה.
אנחנו מנסים לחסוך כדי להוזיל את המוצרים שלנו, מאיפה אתה בא עם בזבוז של כסף? אני שואל.
הוא צוחק ואומר:"אני מדבר על הקדמת הבחירות!"
אהה "נרגענו". חשבנו שאתה מדבר על מה שקורה בחברה.
ואז, אמריקאי מזדמן, לא אזרח המדינה, לא מתעניין במפלגות בארץ, חבר אישי, אדם שלא חסר לו שום כלום,
אומר לנו את משפט המחץ.
"אין כאן עם. אתם באמת כאלו מטומטמים?"
והוא מנצל את ההלם הרגעי וממשיך.
"בכל מקום בעולם העם מתקומם מפגין ולפעמים גם עם קורבנות, כדי להחליף את השלטון. לעם נמאס. לא תמיד זה עובד
אבל לרוב זה קורה. עושים מהפכה. תסתכלו על עצמיכם. אתם עם חכם, עם נהור אבל דפוקים לגמרי!"
"אותם אנשים מובילים אותכם לאן שהם רוצים, ואתם לא מתנגדים, כאילו לא איכפת לכם בכלל! ללכת כל שנתיים לבחירות?
למה אתם לא מתקוממים, עושים בלאגן, איפה החוצפה הישראלית או שהחוצפה היחידה היא של אותם אנשים שלוקחים
אותכם לאבדון עם כל מערכת בחירות!"(את המילים בלאגן וחוצפה הוא אוהב להגיד בעברית כל שאר השיחה מתנהלת באנגלית)
כן...אורח לרגע רואה כל פגע...
אנחנו תקועים כאן והולכים מבחירות לבחירות, עשרות מיליונים הולכים תיכף על מערכת בחירות לא רצויה.
אותו אדם נבחר שוב ושוב ושוב. נראה לי שאפילו ביבי מסתכל במראה ושואל את שרה:
"תגידי אני כזה טוב או הם כאלו מטומטמים?" וחיוך זחוח על פניו.
ושרה עונה"הם מטומטמים"...בוא נשתה קפה ונאכל עוגות.
(קשה לי עם כל עניין הבחירות שיבואו עלינו לרעה, ומלבד הכספים שילכו לאיבוד החשש שלי הוא קצת אחר ובהשפעת
הסרט "לקשקש בכלב". חשש שראש ממשלה לחוץ מתוצאות הבחירות, יעשה מהלך של מלחמה או פעולה כלשהיא ותהייה
המוצדקת או הנכונה ביותר. ו...כן. האמריקאים נתנו אור ירוק לישראל לתקוף באיראן. עכשיו הכל תלוי ועומד...)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
